מערכת הבחירות בחיפה לכאורה התחילה רק לאחרונה, אבל הלכה למעשה היא התחילה הרבה לפני. למעלה משנתיים חלפו מאז שאיבדה ראש העיר המכהנת, עינת קליש-רותם, את תמיכת מועצת העיר, ומאז מתנהלת עם מועצה לעומתית. העיר מתמודדת עם אתגרים רבים בתחום התכנון והבנייה, החל מכמות גדולה של הנזקקות לחידוש, ועד לתוכנית שמקדמת המדינה לפינוי בז"ן. איך מושפעים המתמודדים מההצהרות?
על פי סקר שביצע לאחרונה מנו גבע עבור "אולפן שישי", המועמדים המובילים הם ראש העירייה לשעבר, יונה יהב, עם 25% מהקולות. אחריו סגן ראש העירייה לשעבר (ומי ששימש עד לאחרונה כמשנה למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון) דוד עציוני, עם 10% מהקולות, ואחרונה ראשת העיר המכהנת, עינת קליש רותם, עם 6% מהקולות בלבד. נכון להיום, ההערכה היא שיהב ועציוני יתמודדו זה מול זה בסיבוב השני, אך עד למועד הבחירות בסוף אוקטובר - יש עוד זמן רב.
יונה יהב: "פינוי בז"ן - עד 2027"
ליהב, שכיהן כראש עיריית חיפה במשך 15 שנה בשנים 2018-2003, יש דעות נחרצות על הכיוון שאליו העיר צריכה ללכת: "תכנון עיר צריך להיעשות ממקום של בניית אמון. קודם כל עם התושבים, ואז עם היזמים. השגיאה של קליש היא שהיא כל העת נתונה במאבקים. זה מייצר חוסר ודאות וחוסר אמון. בתקופתי נבנו שכונות כמו שכונת נאות פרס, שנחשבת לאחת המבוקשות בישראל. צריך לקחת מודלים טובים שהצליחו ולשכפל אותם".
מהי עמדתך לגבי פינוי בז"ן?
"אני אוביל את פינוי בז"ן וכל המפעלים המזהמים עד שנת 2027. אני אפתח במו"מ עם הממשלה, ואציג תוכנית לקיצור לוחות הזמנים. זה ניתן לביצוע".
מהי עמדתך לגבי סוגיית שדה התעופה ומגבלת הקומות באזור?
"ראשית אשקם את האמון עם משרדי הממשלה. פרויקטים בסדר גודל כזה מחייבים אמון בין ראש העיר לבין הממשלה. מדובר בסוגיה מורכבת ביותר שמשלבת תחומים שונים, שאינם נוגעים רק ולא לנדל"ן או למגבלת הקומות באזור. כל שינוי שיעשה בשדה התעופה של חיפה ישפיע מבחינה דמוגרפית, תעסוקתית, תרבותית, תיירותית ועוד. לכן יש לבחון את הנושא בצורה כוללת, ולא דרך תחום הנדל"ן בלבד. עלינו לשקול איזו מהחלופות תשרת בצורה האופטימלית את תושבי חיפה".
מה תהיה המדיניות לגבי התחדשות עירונית ושכונות חדשות בעיר?
"צריך לחדש את השכונות הוותיקות ביחד עם התושבים. לגדול, להתחדש ולבנות באופן כזה שהשכונה תשמור על מרקם החיים הייחודי לה. את זה יכול לבצע רק ראש עיר עם הרבה אחריות והרבה ניסיון. בנייה חדשה חייבת להיעשות תוך התחשבות באופייה המיוחד של חיפה, כעיר הנושקת להר הכרמל ולשמורת הטבע הירוקה שבו".
מהי עמדתך לגבי שכונת סטלה מאריס, שם העירייה חזרה בה מההמלצה לבנייה למגורים?
"סטלה מאריס היא בראייתי שכונה מהיפות בעולם. אני חושב שהדרך הנכונה ביותר היא הגעה להסכמה עם רשות מקרקעי ישראל, בשיתוף עם הציבור ועם ארגוני הסביבה לגבי אופי הבנייה. כפי שפעלתי בעבר, וכפי שהגעתי לפשרות בשכונות גדולות ומורכבות, אני בטוח שגם במקרה הזה אצליח להגיע לתוכנית טובה לחיפה".
יש בעיר טענות שחלק מהפוליטיקאים "עובדים" עבור יזמים. האם לדעתך זו טענה נכונה? ואם כן, מה תעשה למנוע את התופעה?
"הדלת שלי, בבית ובמשרד, תמיד פתוחה בפני כל אדם הגון שרוצה בטובת העיר. יזם שרוצה לפתח, לבנות ולעשות טוב לחיפה, ימצא אצלי אוזן קשבת ונפש חפצה. עם זאת, אני חושב שיש יזמים ש'התלבשו' על העירייה, ומנצלים את חוסר הניסיון של אותם פוליטיקאים צעירים מתוך מטרה לקבל בהמשך טובות הנאה והקלות".
איך תטפל בבעיות הבירוקרטיה והסחבות בהיתרים?
"בדיוק בשביל זה צריך ראש עיר מנוסה ואחראי, שלא צריך לשלם שכר לימוד בשביל להכיר את העבודה. אני נכנס לתפקידי, וכבר ביום הראשון מתחיל בתוכנית לקביעת יעדים מספריים הניתנים למדידה - הן בנושא כמות היתרי הבניה שאנו מתכוונים להוציא לבנייה חדשה, והן לגבי שיעור ההיתרים להתחדשות עירונית מתוך סך כמות ההיתרים הכוללת. אין ספק שהמצב כיום במינהל ההנדסה הוא הגרוע ביותר שהעיר הייתה בו. אנו מתכוונים גם לשפר את איכות העבודה, ובעיקר להסיר חסמים ובירוקרטיה".
דוד עציוני: "כל היזמים נוטשים את העיר"
דוד עציוני מכיר את עבודת העירייה מקרוב, לאחר ששימש כסגנה של קליש-רותם בשנתיים וחצי הראשונות לכהונתה. בשנתיים האחרונות שימש כמשנה למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, תפקיד שאותו סיים לרגל התמודדותו, וברקורד שלו רשומה גם כהונה כסגן יו"ר קק"ל.
מהן לדעתך הבעיות המרכזיות כיום בתחום התכנון והבנייה בחיפה?
"חיפה היא העיר עם פוטנציאל ההתחדשות הכי גדול בארץ, והוא פוטנציאל לא ממומש. גם כמשנה למנכ"ל משרד השיכון, שמנו 500 מיליון שקלים עבור עידוד רשויות להוצאת היתרים בהתחדשות עירונית, אבך חיפה היא העיר שניצלה את זה הכי פחות. הפוטנציאל בשכונות החוף הוא בלתי נגמר: כל השכונות מיועדות לפינוי-בינוי או בינוי-פינוי-בינוי. בציר הכרמל הבנייה לא יכולה לעלות לגובה, ובתוך השכונות אנחנו צריכים לעשות ניוד זכויות. אנחנו מניידיפ את הזכויות בשכונות בהן לא ניתן לבנות לגובה, לשכונות בהן ניתן לבנות יותר".
ומה קורה בפועל בחיפה?
"מינהל ההנדסה לא מתפקד. העיר לא גדלה, היא קטנה, יש הגירה שלילית, אוכלוסיות חזקות עוזבות, והיא נחלשת כלכלית. בפועל, כל פרויקט תקוע שנים במקרה הטוב, ובמקרה הרע לא קורה בכלל. כל היזמים נוטשים את העיר, ומי שנשאר פונה ישירות לוועדה המחוזית".
ממה נובע הכשל?
"כמו בכל ארגון, זה נובע מהראש. ראש העיר לא יודעת לקדם בנייה. היא הרסה את חברת התשתיות של העיר, יפה נוף, שהייתה מתוקצבת במיליארדי שקלים, וניתקה את הקשר עם משרד התחבורה ומשרדים ממשלתיים נוספים. היא לא עודדה בנייה או הקמת שכונות, ומחיר למשתכן תקוע בנאות פרס בעקבות החלטות שלה. כל אלו גרמו לכך שהעיר לא מנוהלת, וכך גם הפקידים נראים. מינהל ההנדסה לא תפקד בחמש השנים הללו, והפרויקט הכי גדול שקורה בעיר זה פרויקט שאני הבאתי, במתקן טיהור השפכים בחיפה בתקצוב של 700 מיליון שקל".
מה אתה מציע לעשות אחרת?
"אנחנו מדברים על התחדשות עירונית בכל שכונות מערב חיפה: פינוי בינוי ועירוב שימושים שישקם את כל השכונות המוחלשות ויהפוך אותן לשכונות מובילות. חיבור של חיפה חזרה לים באמצעות מנהור הרכבת, שיאפשר הכנסה של כספים גדולים בהיטלי השבחה, וייצר שכונות חדשות ואטרקטיביות לזוגות צעירים שיישארו בחיפה. בנוסף לזה - הגדלה של פארקי ההייטק והקמת פארק הייטק נוסף שכבר תוכנן. השקעת תקציבים גדולים, בעיקר בקריית חיים ובעיר התחתית. הבשורה הגדולה תהיה שחיפה פותחת את שעריה ליזמים ולא רואה בהם אויבים. ועל הדרך מרוויחה תעסוקה, מקומות בילוי והכנסות".
מבחינת תשתיות איך תיערכו לזה?
"מדובר על עבודה שוטפת עם משרדי הממשלה: פתיחת מורדות חיפה, חזרה לעבוד עם משרדי התחבורה, האנרגיה, ואיכות הסביבה, וכמובן הבינוי והשיכון שממנו אני בא. פינוי המפעלים ואימוץ תוכנית רמ"י".
מה תעשה כדי להסיר חסמים ליזמים?
"יזם צריך שני דברים: ודאות במינהל הנדסה וברישוי עסקים, ודלת פתוחה - כשגם כשיש בעיות, יש לאן להגיע. שכל הגורמים יעבדו במתכונת של נתניה, ראשון לציון ואשקלון, שבהן היזמים הם לא אויבים. אני מאמין שיזמים ישמחו מהתוכניות שנציג ומהקידום של הפרויקטים בחיפה".
מהי עמדתך על הבנייה לגובה באזור שדה התעופה?
"היום זה בכלל לא על המפה. גם בגלל שיהב התנגד לשדה התעופה, וגם בגלל קליש, שלא ידעה לנהל את הדבר הזה ורק נלחמה. שתי האופציות האפשריות הן הרחבת המסלול לתוך הים, וכך להימנע מתוכנית שתפגע בהתחדשות עירונית. אפשרות שנייה היא אי מלאכותי, שכרגע רק תל אביב מציעה, אבל אני הצעתי שיהיה מול חיפה".
ומה לגבי פינוי בז"ן?
"אקים מינהלת עם השותפים מהרשויות מסביב, וגם עם משרד ראש הממשלה, שתטפל בעניין הזה".
מה הצפי להגדלת האוכלוסייה?
"חיפה צריכה להכפיל את עצמה בעשרים שנה, ל-600 אלף תושבים".
מהי עמדתך לגבי שכונת סטלה מאריס, שם העירייה חזרה בה מההמלצה לבנייה למגורים?
"איפה שניתן לשמר פארקים ירוקים - מה טוב. אנחנו צריכים לבנות לגובה בפינוי-בינוי בשכונות, ולאו דווקא להרוס את הריאות הירוקות שנשארו". הוא התייחס גם לשני הפילים הלבנים של חיפה: "גם הקזינו בחיפה וגם תחנת אגד-חירות הישנה (שני מבנים נטושים- דנ"ק )- צריך להפוך אותם לפנינים וצריך להקים שם מסחר, תעסוקה ומלונאות".
עינת קליש-רותם: "גאה שעצרתי הקמת תחנת כוח ובתי זיקוק"
בחירתה של עינת קליש-רותם לראשות העיר לפני חמש שנים, עוררה תקוות רבות בעיר בשל הרקורד שלה: כבעלת תואר שני באדריכלות ודוקטורט בתכנון ערים, הציפייה הייתה כי תקופתה תתאפיין בפיתוח נדל"ני, שייעשה על פי עקרונות תכנוניים נכונים. במקום זאת, אופיינה כהונתה במאבקים פנימיים רבים, ולאחר מכן תקופת שיתוק בשל מועצה לעומתית.
"מערכת הבחירות בחיפה התחילה לפני שלוש שנים", אמרה קליש-רותם. "ככה זה כשעושים סדר וניקיון בכספים, בעירייה, במערכת שלא ניקו אותה 25 שנה. כשנכנסתי לתפקיד באו אליי מהוועדה המחוזית ואמרו לי שחיפה נמצאת בכאוס תכנוני. לא היו תוכניות מפורטות לאזורים או תוכניות אב. הייתה תוכנית מתאר שאושרה קצת לפני שנכנסתי לתפקיד, אך היא היתה מיושנת. היא לא באה עם אמירה תכנונית, בטח לא לגבי התחדשות עירונית. בהיעדר מדיניות ברורה, כל נושא התכנון והבנייה היה מוקד למאבקים על מאבקים".
"אמרתי לוועדה המחוזית שאני לוקחת את זה על עצמי. בשביל זה הגעתי, בשביל לעשות סדר במפרץ חיפה. בשלוש שנים וחצי הראשונות הובלתי 40 תוכניות אב, תוכניות מדיניות בנייה ותוכניות סטטוטוריות, ברמת המאקרו. רובן עברו ועדה מקומית בתיאום עם הוועדה המחוזית. לאחר הקדנציה שלי יש סדר בתכנון, והמטרה שלי עכשיו לממש את התוכניות. אני יודעת שיש אנשים שמתלוננים שהבנייה לא מואצת - אבל אי אפשר לבנות בלי שיש לך תכנון מסודר".
מה הייתה הסיבה לעיכוב של ההסמכה לוועדה עצמאית?
"סיבות של אדמיניסטרציה. כבר לפני חצי שנה קיבלנו את ההמלצה ונתקענו, יחד עם עוד הרבה ערים. אני חושבת שזה קשור לחילופי ממשלות. הם כן שמו לב שחלק מחברי הוועדה המקומית עושים שימוש ציני בפוליטיקה. ראינו ישיבות ועדה מקומית שבהן חברי מועצה יוצאים לדבר עם יזמים ומטים את ההחלטות. זה קשור למועצת העיר חיפה, שחלקם משתפים פעולה באופן מדאיג עם יזמי נדל"ן".
למרות הביקורות, קליש-רותם טוענת כי מבחינת כמות תוכניות ויחידות דיור, חיפה היא העיר מספר אחת בארץ. "מעל 80 אלף יחידות דיור. יש גם מתחמים וגם התחדשות בניינית. בנינו תשתית כל כך מסודרת לתכנון מאקרו, שיותר קל ליזמים לרוץ קדימה". מבדיקה שלנו על פי דוח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ל2022, חיפה היא אכן מהערים המובילות בתוכניות אשר אושרו במצטבר עד 2022, עם 31 תוכניות שאושרו, נתון הממקם אותה במקום השלישי, אחרי בת ים ורחובות. "יש שינוי בתפיסת העולם. אני מגיעה מעולמות התכנון. שכונה טובה היא שכונה שאפשר ללכת בה ברגל, שיש צל ברחובות, עירוב שימושים, שכונה שיש בה שבילי אופניים ומרכזי תעסוקה. המטרה של התכנון לצמצם כלי רכב פרטיים".
מה לגבי מגבלות הבנייה ושדה התעופה?
"שדה התעופה הוא מוקד כלכלי לא רק לחיפה, אלא למטרופולין ולכל הצפון. יש סברה מוטעית שרק נדל"ן זה ענף כלכלי מניב. יש עוד ענפים מניבים וחשובים לצמיחה כלכלית, כמו הייטק, אקדמיה ורפואה. יש ראשי עיר בסביבה שמתעקשים לבנות גבוה ולחרב הכנסות שיכולות להיכנס משדה התעופה, מאות מיליוני שקלים בשנה מתיירות. מגדל של 25 קומות אפשר לבנות גם בשני מבנים של 15 ו-10 ולאפשר למטוסים לנחות ולהביא צמיחה כלכלית פי אלף מעוד יחידות דיור. אתה חייב לתת לאנשים תעסוקה".
ופינוי בז"ן?
"התוכנית הזו מדברת על הוצאת בתי הזיקוק, אבל לא מספרים שבמקביל רוצים להכניס הרבה מתחמי אחסון של דלקים ותזקיקי דלק וחומרים מסוכנים. גם לא מספרים לנו שרוצים להקים את נמל הדלקים החדש, שגדול פי שישה מהנמל היום, ולידו רציף כימיקלים גדול פי שלושה מהרציף היום. כשהיה הקמפיין המגוחך של הוצאת מיכל האמוניה, לא שאלו מה ייכנס במקום. אני טענתי כמה פעמים שהתוכנית הזו זורה חול בעיני הציבור, כי מרכז הפטרוכימיה הארצי ימשיך להיות במפרץ, ואין תקציב לניקוי הקרקע המזוהמת מאוד. לא יכול להיות שייבנו שכונות חדשות ליד נמל דלק חדש. כל פעם שהעליתי את זה לא ענו לי, ואפילו ניסו להשתיק אותי".
טוענים לגבייך שאת לא מספיק פוליטיקאית. בסוף כדי לקדם דברים צריך לדעת להתפשר איפה שאפשר.
"אני פוליטיקאית ששומרת על תושבי העיר שלה. בשני דברים אני גאה: שעצרתי הקמת תחנת כוח ובתי זיקוק, ושלא אישרתי להקים את נמל הדלקים. לפני כמה זמן ראיתי שהולכים להקים את נמל הדלקים ב-2024. למה דווקא אז? כי בטוחים שאני כבר לא אהיה בתפקיד ושיהיה ראש עיר משתף פעולה. אני מחוייבת לתושבי חיפה ולבריאותם. אני עובדת מצוין עם משרד השיכון, עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ועם משרד הביטחון. יש משרדים שאוהבים לעבוד איתי, אבל אני אלחם במי שבא לפגוע בחיפה".
עיריית חיפה חזרה בה מהסכמתה לתוכנית סטלה מאריס. מה קרה?
"היא עלתה אצלנו בוועדה המקומית, נמצאו בה הרבה בעיות, ולא המלצנו עליה. זה נפל בתקופה שלא הייתה לנו הסמכה. רוב תוכניות ההתחדשות העירונית נמצאות סביב המתחם הזה. הוא יושב במרכז של הרבה תוכניות התחדשות, עם עשרות אלפי יחידות דיור חדשות. אין לנו במקום אחר בעיר עתודות קרקע לשטחים ציבוריים פתוחים משמעותיים גדולים, גם מישוריים, וגם קדושים ומלאי היסטוריה. לכן ההמלצה שלנו היא שהמקום יהפוך לפארק המטרופוליני הגדול של חיפה".
עוד טענה לגבי העירייה בתקופתך היא לריבוי של סחבת ובירוקרטיה.
"המצב במינהל ההנדסה רחוק מלהיות טוב. יש בעיה אובייקטיבית בכל המדינה, עם מחסור בכוח אדם איכותי. עד שמשרד האוצר והפנים לא יאפשרו לגורמי מקצוע לקבל תמריצים יותר טובים, יהיה לנו מאוד קשה. בקדנציה הזו החלפתי חמש ממשלות. דיברנו עם הרבה גורמים בממשלה. אני בקדנציה לקחתי את המטלה לעשות סדר בתכנון. בקדנציה הבאה אני מתכוונת להיכנס לעובי הקורה לתפקוד וניהול של מינהל ההנדסה. לא מוכנה לזה שאדם יחכה למעלית או ממ"ד 5 שנים. ולא רוצה שהיזמים ירדפו שנים אחרי המערכת. בקדנציה הבאה אעשה סדר במינהל ההנדסה ובנוהלי העבודה. עשיתי את זה בקדנציה הזו ברישוי עסקים".
נכתב על ידי כתבי מרכז הנדל"ן.