המלחמה גרמה לרבים להיזכר בכך שאין להם מיגון בבית, בין אם זה ממ"ד, מקלט, או כל פתרון אחר. תוכנית תמ"א 38 שהייתה אמורה לתת פתרון למרבית הדירות נכשלה ברובה, וגם כך מדובר בהליך שיכול להימשך שנים. מנתוני התאחדות הקבלנים בוני הארץ, נכון ליולי 2023 ישנן יותר מ-1.6 מיליון דירות למגורים שאינן ממוגנות. עם זאת יש פתרון לדירות מעין אלו, שאינו מיטבי אבל מאפשר ליצור מרחב מוגן יותר בבית - גם ללא ממ"ד.
רן נאור, מנכ"ל אורטק הפועלת מקיבוץ כרמיה שבעוטף עזה, מתמחה במיגון ובשיפור מיגון במבנים ומתקנים קיימים כבר 17 שנה. "אנחנו גם יצרנים של מבנים יבילים מוגנים, ממ"דים, ממ"מים (מרחב מוגן מוסדי) ומיגוניות", מספר נאור. "יש לנו מגרש שבו אנחנו מייצרים את המבנים. במבני דירות פיתחנו שיטה לשיפור מיגונים קיימים, שגם אושרה על ידי פיקוד העורף. אנחנו באים לבית קיים ובוחרים חדר שהכי נכון מבחינה מיגונית, והופכים אותו לחדר מוגן. זו החלופה הקרובה ביותר לממ"ד, בהינתן שאי אפשר לבנות ממ"ד".
מה ההבדל מבחינה מיגונית בין השיטה שלכם לממ"ד?
"פיקוד העורף מחשיב את השיטה שלנו כ-97% מממ"ד, רמה מאוד גבוהה. שלא נתבלבל, ממ"ד זה הדבר הכי נכון, אבל במקרים בהם לא ניתן לבנות ממ"ד מדובר בשיטה הכי טובה, מהירה וקלה שיש. חדר כזה אנחנו יודעים למגן תוך שבעה ימים כולל גמר, כולל הכל".
אפשר לעשות את זה גם תוך כדי לחימה?
"ודאי. העומס מטורף. אנחנו עושים תוך כדי. מטורף. זה לא אנושי וזה עצוב, כי מתקשרים אליי אנשים וחברות שאני רץ אליהם שנה עם הצעות מחיר והכל שוכב אצלם, ועכשיו הם מתקשרים, אבל מי יכול לבוא עכשיו? כי אנחנו חיים באחזקת שבר ולא אחזקה מונעת".
איך אתם ממגנים את החדר?
"אנחנו קודם כל בוחנים אם יש לנו תקרת בטון או תקרת צלעות, ומכוונים לחדר עם חלון אחד ודלת אחת. אחרי שיודעים את המאפיינים של החדר אנחנו מוציאים את הריצוף, מחליפים את החלון ואת הדלת לחלון ולדלת של ממ"ד תקין. אנחנו גם מחפים את קירות החדר בלוחות של חומרים שיעמדו בניסוי, קלים מאוד וחזקים מאוד. בשלב זה יצרנו קופסה מוגנת ששומרת בצורה מושלמת מהדף ומקריסה של המעטפת. אנחנו גם שקופים לשידור וקליטה, למשל אם אתה ממגן עם פלדה כמו במעלית, רצוי שלא תהיה עם טלפון סלולרי. ראינו באירוע האחרון כמה זה דרמטי. אנחנו חזקים מאוד מכנית, כלומר אנחנו גם יודעים לעמוד ברמה מסוימת של רסס על אף שפיקוד העורף לא ביקש לבחון את זה. אנחנו המוצר היחיד שיודע לעמוד ברסס בצורה די טובה".
מהן העלויות?
"בין 90 אלף ל-130 אלף שקל לחדר ממוצע, לפני מע"מ, תלוי בחדר. לא העלינו באגורה אחת את המחירים, אנחנו שומרים על השגרה. אני יכול להגיד לך בוודאות שיש ניצול מטורף של חברות שמוכרות מיגוניות והעלו את המחירים ברמה מטורפת. אנחנו מקפידים מאוד, לא מעלים בשקל אחד ולא מורידים בשקל אחד. שומרים על רציפות והגינות ומקצועיות".
יש חברות אחרות שעוסקות בזה?
"לא בשיטה שלנו. יש חברות שעוסקות בשיטות אחרות, בשיטת פלדה שכל קבלן יכול לעשות, ויש שיטה של בד שבה אין עמידות לרסס וגם אין נקודות חשמל. אצלנו החדר נשאר מהבחינה הזו כמו שהוא. סיימנו עכשיו למגן מאות יחידות לעמיגור. בבאר שבע סיימנו למגן בניין של הסוכנות היהודית ועמיגור של 156 יחידות, ואנחנו מסיימים בניין עולים באשדוד של הסוכנות ועמיגור. אנחנו גם החברה היחידה שמבצעת פרויקטים בסדר גודל כאלה, לאומיים".
איך אתה רואה את המצב בהמשך?
"צריך לעבוד במעגלים אחרים, שראשי הרשויות ייקחו אחריות. עשינו ניסיון גדול עם רשות מקומית של עיר גדולה, ניסיתי לדחוף אותם, לצאת לפרויקט לאומי, שהעירייה תעודד את האזרחים שלה לצאת לפרויקט מיגון של עיר. ניסיתי, זה קשה מאוד. אני לא יודע כמה אפשר לבנות על הממשלה, אבל ראשי רשויות צריכים לקחת פרויקט ולמצוא איך עוזרים היום לאזרחים למגן את הבתים שלהם. זה הכי טוב לרשות, כי בשנייה שיש לאדם מיגון הוא בפאזה נפשית אחרת לגמרי. כשאין לו מיגון, החרדה והפחדים גורמים לו להטריד יותר את המערכת. אנשים שבחרו למגן אוטומטית היו כבר בליגה אחרת נפשית, בני הבית הסכימו להישאר, ואז המערכות פחות מוטרדות ועוסקות בלתפעל את האירועים ולא בתוצרי לוואי של הזנחה מיגונית. אז הרשויות צריכות להירתם והממשלה בטח צריכה להירתם".
היית בקשר עם הממשלה?
"אני מנסה כל הזמן לעניין את משרד הבינוי והשיכון ואת כל הגופים, שיתנו תמריץ לאזרחים. למשל מי שממגן בשנתיים הקרובות לא משלם מע"מ על החדר שמיגן. לא בטוח שזה יפתור את הבעיה, אבל זה יצמצם אותה. הצעתי גם שעל החדר שמיגנת לא תשלם ארנונה, אבל לצערי אין עם מי לדבר. זה מאוד קשה. כולנו מכירים את זה. בירוקרטיה, רגולציה".
"אין דבר כזה שאי אפשר להתקין ממ"ד, הכל עניין של זמן ועלויות"
שלומית זלדמן, בעלת משרד אדריכלות, מספרת על האופציות השונות למיגון בדירות, בבתים פרטיים ובמשרדים. "בדירות שלא עברו תמ"א, שזה תהליך של כמה שנים טובות, אפשר להביא מיגונית גדולה או שתיים-שלוש קטנות, שישבו בחצר של הבניין לפי כמות האנשים. הבעיה היא שזה ללא קיר הדף, אז זה לא באמת תקני, אבל זה מענה סביר וטוב למי שאין מיגון. זה גם יותר טוב מחדר מדרגות".
"אם אתה גר בבניין ישן ורוצה ליצור מיגון, יש פתרון מאושר של פיקוד העורף, של ציפוי בלוחות פלדה באמצעות חיבורים יבשים וריתוכים, וזה בעצם מקבל תקן מאושר כממ"ד. זה אמור לעלות בסביבות 60 אלף שקל, וזה פתרון מיידי למרחב מוגן בתוך הדירה. זה פתרון יותר יקר ממיגונית בחצר, שגם לא מקטינה את שטח הבית".
"לגבי בתים פרטיים יצאה תקנה חדשה, שמקלה על תוספת ממ"ד כל עוד לא חורג מגבולות הבניין. הפרוצדורה מאוד פשוטה. צריך להציג לפיקוד העורף תכנון והוא מאשר את זה בזמן מהיר, וכל מה שנותר זה להגיש את זה לידיעת העירייה, לא לאישור, זה פטור מהיתר. בבית פרטי אפשר לעשות גם את הפתרון שהצעתי לדירה, אם לא רוצים להוסיף עוד מבנה בחוץ. אפשר גם לצקת ממ"ד מחוץ לבית ולחבר אותו לבית".
יש בתים פרטיים שלא ניתן להתקין בהם ממ"ד?
"הכל עניין של סדר עדיפויות. אין אי אפשר, הכל עניין של זמן ועלויות. יש בית שאני משווקת עכשיו, שכיסחנו את כל הבית ויצקנו ממ"ד, אבל כשאתה גר בבית ורוצה פתרון עכשיו, זה לא משהו שאתה יכול לעשות. אם רוצים פתרון מהיר, יעיל, קל, אפשר לצקת ממ"ד מחוץ לבית ולפתוח פתח מהבית לתוך ממ"ד".
מה האופציה הטובה ביותר?
"אין הכי טוב. המיגונית היא הפתרון הכי פחות מומלץ מבחינת התגוננות, אבל גם הכי פשוט וקל. לעטוף את החדר בלוחות זה עלות גבוהה, בנוסף לבלגן והתעסקות בתוך הבית, אבל יש לך חדר כמו ממד בבית. יציקת ממ"ד בחוץ זו הזדמנות להוסיף עוד חדר ולא להתעסק בכל מה שקשור להיתרים, ולקבל מרחב מוגן בפני עצמו".
איך המיגונים האלו לעומת מקלט?
"אני גרה בבית פרטי שעבר שיפוץ ולי יש מקלט. מקלט זה משהו מאוד מסיבי, עובי הקירות 35-40 ס"מ, והדלת יותר טובה, דלת ברזל רצינית. החיסרון הוא שאם זורקים משהו כימי, אז אנחנו בבעיה. אבל כרגע זו הבעיה הכי קטנה שלנו".
ומה לגבי משרדים?
"בבנייני משרדים יש ממ"ק, מרחב מוגן קומתי, אבל הוא משוייך לאחד הנכסים. אני מקבלת נכס ואומרים לי תכנני לי פה ושם. כמובן שלא מאפשרים לי לתכנן מטבח. כל מה שיש בתוך ממ"ק צריך להיות אפשרי לפינוי במלחמה והוא צריך להיות פתוח לכל עובדי הקומה. היום במשרדים שלוקחים את הממ"ק שמים ארכיונים, הדלת לא פתוחה ולא מאפשרת גישה. אני חושבת שעכשיו בשיווק נכסים חדשים הממ"ק יישמר כמרחב מוגן ולא יהיה נכס של אף אחד מהדיירים באף קומה".
לדברי אדריכל בועז שניר, בדירות מגורים שאין להן ממ"ד ניתן לעשות שיפור מיגון, אך חדר משופר מיגון זה ללא ממ"ד. "בדרך כלל כדאי לבחור חדר עם רק חלון אחד ודלת אחת. מבפנים מעבים את הקירות ויש שתי שיטות: אחת על ידי רשת ברזל, רשת פלדה בהנחיית קונסטרקטור ומפזרים על הרשת בטון בהתזה. את הרשת אנחנו פורסים על קירות החדר. זה כמובן אחרי שרוקנו את החדר לחלוטין. מעגנים את רשת הברזל על הקירות הקיימים ועל זה עושים בטון בהתזה. מדי פעם כדאי לעשות חורים בבלוקים למלא שם עוד בטון. כך אנחנו מחזקים את קירות החדר מבטון. כמובן שאם יש חלון אחד, כדאי לאטום את התריסים בבטון, לפרק את החלון ולשבור לחלון במידות של 90 על 90 או מטר על מטר, שהשיפוצניק או הקבלן המבצע יתקין חלון ממ"ד. גם את הדלת נפרק ונחליף לדלת ממ"ד".
שיטה אחרת היא כמו שיטה של רכב משוריין. "אנחנו מעבים את כל קירות החדר בפלטות פלדה, בהתאם להנחיות מהנדס שמכיר את התחום. מרתכים פלטה לפלטה ומהדקים אותה לקיר. למעשה הפכנו את החדר להיות כמו חדר משוריין. את פלטות הברזל אנחנו יכולים ליישם עם רשת שתתפוס גם צבע, אבל שפכטל לא כדאי, כי במקרה של הדף זה פשוט יעוף. בכל חדר ההמלצה הכללית היא להסיר כל דבר שיש בו זכוכית".
יש אופציה עדיפה בין השתיים?
"פלדה יותר חזקה, אבל גם הרבה יותר יקרה. הפלדה זו עבודה נקייה יותר, זו לא עבודה מלוכלכת, אין בה יציקות. זו עבודה שמסגר מבצע. לבטון עדיף קבלן שמבין בשלד והכל גם צריך להיות לפי הנחיות מהנדס. אם אתה רוצה לחזק את החדר ללא ממ"ד, אתה פונה לקונסטרוקטור, שיש לו ידע וניסיון של שיפור מיגון באישורים של פיקוד העורף". מבחינת עלויות, האופציות דומות: הממ"ד כולו עולה 15 אלף שקל בשתיהן. בשיפור מיגון רגיל העלות היא של 30-50 אלף שקל, תלוי בגודל החדר. בחדר משוריין בין 20-30 אלף שקל יותר. צריך לציין שמדובר בהערכות בלבד".
נכתב על ידי כתבי מרכז הנדל"ן