מה החברות מחפשות היום – ולמה מגדל משרדים כבר לא מספיק?

שוק המשרדים בישראל נכנס לשנת 2026 עם לא מעט סימני שאלה. חלק מהחברות עדיין בוחנות מחדש את הצורך בשטחי עבודה, אחרות מצמצמות, והעבודה ההיברידית ממשיכה להשפיע על הביקושים. אבל מתחת לפני השטח מתפתחת מגמה אחרת, כמעט הפוכה: דווקא תחומים מסוימים כמו בריאות, סייבר וביטחון, לא רק שלא מאטים, אלא מחפשים יותר שטחים, ובסטנדרט שונה לחלוטין מזה שהיה מקובל עד לאחרונה.

הנתונים משקפים את הכיוון הזה. ישראל ממשיכה להיות שחקן מרכזי בתחום הסייבר העולמי, עם נתח משמעותי מההשקעות, ובמקביל נרשמה עלייה חדה בדיווחי אירועי סייבר בשנים האחרונות. גם התעשיות הביטחוניות מציגות שיאים בייצוא. במקביל, מערכת הבריאות מתרחבת: מספר הרופאים גדל, הביקוש לשירותים, ובמיוחד לבריאות הנפש, זינק, והפעילות זולגת יותר ויותר מהמרכזים הרפואיים הגדולים אל הקהילה.
שני התחומים הללו מייצרים ביקוש מסוג אחר לשטחי עבודה. לא עוד משרדים סטנדרטיים של עמדות עבודה וחדרי ישיבות, אלא סביבות שיכולות לתמוך בפעילות מורכבת: מעבדות, קליניקות, מכוני דימות או צוותים שעובדים על פרויקטים רגישים. "לא כל מגדל משרדים מתאים למעבדה או למכון רפואי", אומר אייל גרין, מנכ״ל פארק עתידים תל אביב. "צריך מבנה שיודע להתמודד עם תשתיות מיוחדות: אוורור נפרד, רצפות מחוזקות, מערכות מים וחשמל מתקדמות ורישוי ייעודי".

במבט רחב יותר, השינוי הזה לא מתבטא רק בזהות השוכרים אלא גם באופן שבו מתכננים ומנהלים מתחמי עבודה. אם בעבר היזמים התמקדו בעיקר בתכנון שטחי משרדים יעילים, כיום הדגש עובר לתכנון רב-מערכתי שמביא בחשבון תרחישי עומס, חירום ושימושים משתנים לאורך היום. המשמעות היא השקעה גבוהה יותר בתשתיות כבר בשלב ההקמה, אך גם יצירת נכסים שמסוגלים לשמור על רלוונטיות לאורך זמן. עבור השוכרים, זה מתורגם לפחות חיכוך תפעולי וליכולת להתרחב או לשנות פעילות בתוך אותה סביבה, יתרון שהופך משמעותי במיוחד בתקופה של אי-ודאות כלכלית וביטחונית.

גם בעולם הסייבר והביטחון הדרישות השתנו. חברות רבות מחפשות כיום סביבה שמאפשרת עבודה רציפה גם בתרחישי חירום: תשתיות חשמל מגובות, תקשורת כפולה, שליטה בגישה למתחם והפרדה בין צוותים. "החברות האלו לא מחפשות רק משרד, אלא יציבות תפעולית", אומר גרין. "יכולת לעבוד 24/7, גם בתנאים מורכבים, בלי להיות תלויות בסביבה החיצונית".

בנקודה הזו נכנס לתמונה מודל עירוב השימושים – או כפי שהוא מכונה בשיח התכנוני, "עיר של 15 דקות". הרעיון פשוט: כל מה שעובד צריך במהלך היום, כמו עבודה, שירותים רפואיים, מסחר, אוכל, תחבורה ופנאי, נמצא בטווח הליכה או נסיעה קצרה. בפועל, זה משנה את האופן שבו חברות בוחרות מיקום.
פארק עתידים בצפון תל אביב הוא אחד המקומות שבהם המודל הזה מיושם בפועל, ומשמש דוגמה למגמה הרחבה יותר. המתחם משלב בין חברות טכנולוגיה, גופי בריאות, מעבדות, מסחר ושירותים משלימים, לצד נגישות תחבורתית ותשתיות תפעוליות רחבות. עבור חברות, המשמעות היא פחות התעסקות בלוגיסטיקה ויותר יכולת להתמקד בליבה.

בתחום הבריאות, למשל, מדובר לא רק במקום עבודה אלא גם במקום שמקבל קהל. מרכז רפואי או מכון דימות צריכים גישה נוחה למטופלים, חניה, שירותים משלימים ותיאום מול רגולטורים. "זה כבר לא טרנד ביקושי, זה צורך מערכתי", אומר גרין. "אנחנו רואים תנועה ברורה של קליניקות, מעבדות וסטארטאפים רפואיים שמחפשים סביבה שמתאימה להם באמת".

גם חברות הסייבר והביטחון, שבעבר הסתפקו לעיתים במגדלי משרדים סטנדרטיים, מחפשות כיום אקו-סיסטם רחב יותר. לצד הדרישות לאבטחה ולתשתיות, הן מחפשות גם סביבה שיש בה חברות משלימות, חדשנות וקהילה מקצועית.
המגמה הזו צפויה להימשך בשנים הקרובות. ההשקעה בתשתיות בריאות, העלייה בצורך בפתרונות ביטחוניים והמשך הצמיחה של תחום הסייבר צפויים להמשיך ולדחוף את הביקוש, אבל לא לכל סוג של משרד. יותר ויותר חברות מחפשות כיום סביבת עבודה שמרגישה כמו מערכת שלמה, ולא רק כתובת.