"דווקא את המוצר הכי רווחי שלי אני לא מוכנה לייצר יותר"

הדס עברון, אומנית ומעצבת גרפית בת 29 מקיבוץ סעד, לא מוכנה יותר לייצר את המוצר הכי נמכר שלה . "עם תחילת המלחמה, העיצוב של מחברת הכלניות קיבל הרבה תשומת לב בגלל ההקשר של העוטף והטבח. בזמן שבשבילי זה היה עיצוב שמייצג נוף ילדות - בשביל אחרים הוא הפך לעיצוב שמייצג זיכרון ואבל. זה היה העיצוב שמכר הכי הרבה, אבל בסופו של דבר אחרי תהליך רגשי מורכב החלטתי להפסיק את הייצור שלו. עדיין יש מעט מלאי של חלק מהמוצרים בעיצוב הזה שזמינים לרכישה במחירים מיוחדים, אבל הוא לא צפוי לחזור כשייגמר המלאי" היא פוסקת.

עברון היא בעלת המותג HE-Art שילוב ראשי התיבות של שמה, הדס עברון (HE), עם המילה art - שמהדהדת בו המילה "לב" באנגלית. "אומנות שמגיעה מהלב ומתחברת ללב", היא מסבירה. היא מעצבת ומייצרת מחברות, בלוקים של ניירות מכתבים, פתקים וגלויות – הכול בעיצובה, הכול מיוצר בשלושה בתי דפוס בעוטף ישראל.

"רציתי ליצור משהו שימושי ויום-יומי", היא מסבירה. "לא עוד ציור לתלות על קיר, אלא משהו שאנשים באמת ישתמשו בו. ככה נולדה המחברת הראשונה שלי – מחברת שגם כותבים בה וגם יכולים לצבוע אותה".

היא הקימה את העסק בגיל 25, ממש לקראת סיום התואר בתקשורת, אחרי לא מעט ניסיונות למצוא את עצמה בעבודה "רגילה". "לא הצלחתי להשתלב בשוק העבודה", היא אומרת בכנות. "מאז מבצע 'עופרת יצוקה' אני מתמודדת עם PTSD . קשה לעבור ראיונות, קשה להחזיק מעמד במקומות עבודה. באיזשהו שלב אמרתי לעצמי – אם אף אחד לא יכול להעסיק אותי, אני אעסיק את עצמי".

את ההשראה הראשונה קיבלה דווקא מסבתה. "אחרי שהיא נפטרה, מצאתי בבית שלה סקיצות שהיא ציירה. היא הייתה אומנית אמיתית, אבל בדור שלה לא היה איך להתפרנס מאומנות. החלטתי שאם יש לי כלים שהיא לא קיבלה - אינטרנט, רשתות, שיווק - אני אשתמש בהם כדי להמשיך את הדרך שלה. ככה נולד העיצוב הראשון שלי, מחברת האירוסים, שמבוססת על ציורים שלה".

העסק צמח לאט. "זה לא רק לצייר", היא אומרת. "צריך לשווק, לטפל בהזמנות, לעקוב אחרי משלוחים, לדבר עם לקוחות, לנהל חשבונות. זה עולם שלם. לקח לי זמן להבין שעסק זה לא רק יצירה – זה גם התמדה".

ואז הגיעה המלחמה. "ב־7 באוקטובר הייתי בכלל בחו"ל. המשפחה שלי הייתה נעולה בממ"ד יותר מ־30 שעות, ואנשים שאני מכירה נרצחו או נפצעו. חזרו לי תסמינים של פוסט־טראומה. לא היה לי בית לחזור אליו – הכול היה סגור, שטח צבאי. החלטתי להמשיך לטייל. זה לא היה טיול כיפי, זה היה מסע להבין מה זה בית".

בזמן המסע היא ניהלה את העסק מרחוק. "זה היה מאתגר בטירוף. כל התוכניות העסקיות התפרקו, הרגשתי שאני הולכת לאיבוד בין תפעול, הזמנות ורגשות. אבל דווקא בתוך כל זה קיבלתי השראה. התחלתי לעבוד על רומן גרפי שמתאר את המסע הזה – הוא עוד בתהליך, אבל הוא חלק מהדרך שלי למצוא משמעות חדשה".

אבל לאורך הדרך היו גם נקודות אור. "כשפתחתי הדסטארט כדי להקים את החנות האינטרנטית, לא היה לי מושג אם מישהו בכלל יקנה. כשהקמפיין עבר את ה־100% הבנתי שיש אנשים שמאמינים בי, שמתחברים למה שאני עושה. זה רגע שאתה לא שוכח".

HE-Art  מציע כיום מגוון מוצרי נייר מעוצבים – מחברות שהן גם חוברות צביעה מינימליסטיות, בלוקים לניהול משימות וגלויות ברכה. "המחברות שלי נפתחות משני הצדדים כדי שיתאימו לכתיבה בכל שפה", היא מסבירה. "בכל דף יש שורות לכתיבה רגילה ואיורים קטנים שאפשר לצבוע. יש אנשים שקונים כי זה מרגיע, אחרים כי זה פשוט יפה. אני מנסה לחשוב על מוצרים שעושים טוב גם למראה וגם לנפש".

הלקוחות, היא אומרת, הם הדלק של העסק. "הרבה מהם חוזרים שוב ושוב. מספרים שהמחברות שלי נוחות, שהן עוזרות להם להירגע. מבחינתי, זה הערך האמיתי – לא למכור מוצר, אלא לתת לאנשים משהו קטן שעוזר להם ביום־יום".

בשנה האחרונה היא עצרה את השיווק כדי לחשב מסלול מחדש. "זה לא היה קל, כי זה פגע במכירות, אבל הייתי צריכה רגע לנשום. עכשיו אני חוזרת עם קולקציות חדשות והשקעה מחודשת בפיתוח עסקי".

במקביל, היא ממשיכה לחלום קדימה. "החלום שלי הוא לייצר מרחב שבו אומנים יוצרים ומתפרנסים ביחד. לא רק אני. אני רוצה להעסיק עובדות, להשיק קולקציות חדשות פעמיים בשנה, לשלב מוצרים של אומניות צעירות ואולי לפתוח חנות פיזית – מקום שמחבר בין יצירה, קהילה ופרנסה".

כשמבקשים ממנה טיפ לעצמאים אחרים, היא לא עוצרת לחשוב. "אל תחפשו שלמות. זה מסע ארוך, עם הרבה טעויות. תנסו, תיפלו, תקומו. ובעיקר – תיהנו מהדרך. אם העסק לא נותן לכם שמחה, משהו שם לא עובד".

לקראת ShoppingIL היא חוזרת לשגרה עם גישה ברורה. "זה לא רק יום של מבצעים. זאת הזדמנות להזכיר לעצמנו למה חשוב לקנות כחול־לבן ולתת גב לעסקים קטנים. זה גם רגע בשבילי לעצור ולהגיד – הנה, עוד שנה עברה, ואני עדיין כאן, יוצרת, מתקדמת, לומדת".

אירוע בסימן המלחמה