הוצאות השגחת כשרות לשנה לעסקים נעות בין 7,700 שקל להפעלת דוכן לממכר מזון ל-297 אלף שקל למפעל גדול. העלויות אינן כוללות הוצאות כשרות אחרות, כגון קיום דיני כשרות, אלא רק תשלומים על אגרה ושכר למשגיחי כשרות - כך עולה מנתונים שהעביר המשרד לשירותי דת ונכללים במחקר שערכה נטע משה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, לקראת הדיון שייערך היום בוועדת הכלכלה.

במשרד לשירותי דת ציינו כי מדובר בעלות נמוכה ביחס להכנסת בית העסק. לפי המשרד, הכשרות היא דווקא מנוע צמיחה לעסק, שכן היא פותחת בפניו גישה לקהלים ושווקים גדולים. "ניתן לומר שההשקעה בתעודת כשרות נותנת לבית העסק תשואה של אלפי אחוזים", נמסר בתשובת המשרד לשירותי דת למרכז המחקר של הכנסת.


בית קפה משלם כ-19 אלף שקל בשנה להשגחה, אולם אירועים המיועד לעד 450 איש משלם 123 אלף שקל בשנה ואולם אירועים המיועד ליותר מ-1,000 איש ישלם 244 אלף שקל. בית מלון שבו עד 250 חדרים משלם 252 אלף שקל לשנה. עלויות אלה מגולגלות בסופו של דבר לצרכן.

על פי הדו"ח, בהתאחדות מלונות ישראל מציינים, כי עלות הכשרות מגיעה ל-4% מהמחזור ומסתכמת ב-330 מיליון שקל בשנה בכל הענף. אומדן זה כולל עלויות ישירות כתשלומים למשגיחים ולאגרה, ועלויות עקיפות כאחזקת שני מטבחים, הוצאת תעודת כשרות לפסח והוצאות לרכישת מוצרים כשרים.

משה ציינה, כי אחת הבעיות בניסיון לאמוד את עלויות הכשרות בתחום המזון והמשקאות היא היעדר בסיס נתונים מסודר במשרד לשירותי דת, ברבנות הראשית ובמשרד האוצר. בהקשר זה הציגה את המחקר שערך רואה החשבון יורם אברמזון עבור משרד האוצר, שלפיו עלויות הכשרות הישירות והעקיפות מגיעות ל-2.8 מיליארד שקל בשנה, כ-3% משוק המזון והמשקאות, הנאמד בכ-100 מיליארד שקל בשנה. העלויות הגדולות הן עבור שחיטת עופות - 1.3 מיליארד שקל בשנה, שחיטת בקר - 440 מיליון שקל, יבוא בקר - 322 מיליון שקל ובתי מלון - 209 מיליון שקל.

סיור כשרות במטבחי הכנסת
סיור כשרות במטבחי הכנסת | צילום: איציק הררי, TheMarker

לפי אברמזון, עלות מונופול הרבנות מגיע ל-600 מיליון שקל בשנה, מחציתו בגין פעולת ניקור (טיפול בכשרות החלק האחורי של הבקר), שישנה מחלוקת לגביה. הרבנות דוחה את הנתונים וטוענת שאינם מדויקים, אולם היא לא הציגה ניתוח חלופי.

על פי הדו"ח, בישראל 15 אלף בתי עסק המשלמים כ-30 מיליון שקל בשנה עבור אגרות כשרות. אין נתונים על מספר משגיחי הכשרות ושעות ההשגחה בפועל.

קפה שרגא בירושלים. ויתרו על תעודת כשרות מהרבנות
קפה שרגא בירושלים. ויתרו על תעודת כשרות מהרבנות | צילום: אמיל סלמן, TheMarker

המשרד לשירותי דת מכיר בצורך להסדיר את מערך הכשרות ואת עבודת המשגיחים. המשרד גיבש מודל להקמת חברת מטה ממשלתית להפעלת מערך ההשגחה הארצי, במסגרתה יועסקו משגיחי כשרות באמצעות תאגידים שיפוקחו על ידי חברת המטה. בנוסף, לפי המשרד, יש להסדיר גם תעריפים אחידים לשירותי כשרות, לפי גודל העסק, ולבטל את השונות בין רשויות מקומיות שונות. כמו כן, יש להקים בסיס נתונים ממוחשב שיתעדכן באופן שוטף ולהסדיר את מערך הכשרויות ברשויות ללא מועצות דתיות.

בתנועת נאמני תורה ועבודה אומרים כי "יש להביא בהקדם האפשרי לשידוד מערכות כללי. לשם כך יזמנו הצעת חוק להגברת התחרותיות והתייעלות מערך הכשרות יחד עם ח"כ רחל אזריה, שתביא לשיפור ההשגחה על הכשרות ולתיקון הכשלים".