קורל (שם בדוי, השם האמיתי שמור במערכת) התקשרה השבוע וחיפשה דירה לה ולבתה בת החצי שנה. "ענתה לי אישה מבוגרת וכל השיחה זרמה נפלא עד אשר היא שאלה אותי למי הדירה מיועדת. כאשר עניתי שלי ולבתי היא ענתה שזה לא אפשרי. היא חששה איך אני אשלם את שכר הדירה. ניסיתי להסביר לה שעכשיו אני משלמת יותר אך זה ממש לא עניין אותה, היא פשוט אמרה לא וסגרה עלי את הטלפון בפרצוף. זה היה מעליב. זה אותו דבר אם לא היו רוצים לתת לי לשכור דירה בגלל שאני ערביה זה על אותו משקל".

קורל כתבה פוסט בפייסבוק, פוסט נזעם ושאלה מדוע לא נותנים לי את האפשרות לשכור דירה. היא זכתה בתמיכה רבה, אך גילתה שהיא לא היחידה שסובלת מהאפליה הזו.

דונה ברי מקרית אונו, בת 38, עברה רק לאחרונה למרכז אך טוענת שגם כשחיפשה דירה בצפון הן בנהריה והן בעפולה היא חשה תחושות דומות. "לא פשוט להיות חד הורית, אני חושבת שיש סטיגמה מאוד קשה, כמו איזה מגפה. אם את חד הורית את לא שווה כלום. גם לחד הוריות מגיע לנו לחיות כמו שצריך בלי מלחמות התשה שעושים".

דונה מספרת שלא בחרה להיות חד הורית. "יצאתי עם בחור חודש ימים ונכנסתי ממנו להריון. ביום הולדת  30 שלי גיליתי שאני מצפה לילד וזו המתנה הכי גדולה שיכולתי לקבל בחיי. ברגע שבישרתי לו שאני בהריון הוא לא האמין, ונשארתי לבדי בכל הסיפור".  

מרגע שנשארה לבד, החלו הקשיים. "נאלצתי להתחנן ולרדת על ברכי שירחמו עלי כדי שתהיה לי קורת גג לי ולבן שלי. נאלצתי לעבור שבעה מדורי גיהינום. עשו לי את המוות. היו לי תקופות שחשבתי איך אפשר לחיות והייתי מיואשת מכל מה שעוברים. לפני שנתיים וחצי הכרתי את בעלי וחיי השתנו לטובה. ברגע שיש בעל זה סיפור אחר לגמרי.  כשיש בעל ויש תמיכה אז הכל צי'ק צ'אק. לא מסתכלים עליך בעין עקומה כמו שאת חד הורית".

בת אל פז, בת 35 מפתח גרה אצל אמה, עד שזו מכרה את הבית. אז גילתה כמה קשה לשכור לעצמה דירה. "שני הילדים באים אלי רק לסופי שבוע ולחופשים. לצערי, נתתי לרווחה להיות מעורבים, כי ביקשתי עזרה. לפני ארבע שנים לא הצלחתי להשכיר דירה אז נאלצתי להכניס אותם לפנימייה. לא מעט אנשים סירבו להשכיר בגלל שאני גרושה. הם עיקמו את האף. שואלים אותי הרבה שאלות ומציקים. בעלי דירות לא רוצים לקחת צ'אנס. אני מוכנה אפילו להביא ערבים, אבל זה מדכא שלא רוצים שאשכור דירה מסוימת רק כי אני גרושה, כיום זה נפוץ מאוד אך מתייחסים אליך כאילו את חולה".

לא מהיום

חשבתם שזה עניין זמני? תוצאה של גידול אפשרי במספר האימהות החד הוריות והמשפחות החדשות?

שילה רוזנברג מתל אביב, בת 62, מספרת שכך נהגו מאז ומעולם. "תמיד היה קושי בשכירות דירת חד הורית. את באה לדירה שכורה, את כבר סוג ב'. את חד הורית. אני 46 שנים חיה בשכירות. הילדים גדלו אז הם יכולים לחתום לי ערבות אם אצטרך. זה הסיוט של החיים שלי. הסודנים והרוסים כבר עקפו אותי. הם יותר מסודרים ממני. אני כועסת על רון חולדאי, הוא אמור לדאוג לכולם שידאג שיקימו בתי שכירות ציבורים שכולם יוכלו לגור שם, ובמיוחד אם את בלי גבר אז כל אחד יכול להגיד לי מה לעשות. אני בדרכי שלי הראיתי שיש לי ביצים גדולות. לאורך כל השנים הייתה בעיה. אמרו לי חד משמעית בגלל שאני לא נשואה".

לא במפתיע, בעלי דירות מכחישים את האפליה. בעלת דירה אחת ציינה את הקשיים הכלכליים שעלולים לצוץ במידה והאם החד הורית תפוטר מעבודתה. בעלת דירה אחרת, חד הורית גם היא, טענה שמדובר בתופעה ששייכת לעבר. גם מתווכי דירות ועורכי דין מכחישים. העדויות של החד הוריות נשארות זהות.

אמא וילד (צילום: Shutterstock)
בעלי הדירות חוששים שהאמהות לא יעמדו בתשלומים | צילום: Shutterstock

"אפליה בהשכרת דירות ובכלל זה לאימהות חד הוריות היא תופעה בזויה ושכיחה בישראל שפוגעת במגזרים ובקבוצות רבות אולם חרף שכיחותה", אומר עורך הדין אסף ורשה , מומחה לדיני נזיקין. "נכון להיום אין חוק ייעודי שאוסר אפליה בהשכרת נכסים פרטיים. אומנם נכון להיום קיימות כמה הצעות חוק שדנות בסוגיה אך הליך החקיקה לא הסתיים. חרף זאת, קיימת אפשרות להגיש תביעת נזיקין כנגד המפלה. במרוצת השנים האחרונות הוגשו מספר תביעות על רקע אפליה מטעמי דת כנגד מוכרי דירות במסגרתן נטען כי המתעניין בדירה הופלה מחמת היותו ערבי תוך שהמוכרים פעלו ממניעים גזעניים פסולים ותוך הצגת מצג שווא כאילו הימנעותם מהמכירה אינה נובעת משיקול גזעני. בנוסף, נטען כי הנתבעים הפרו בכך את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמעגן את כבודו של האדם לשוויון כחלק מכבודו. מדובר על סוגיה סבוכה שכוללת נושאים מהותיים נוספים כגון חופש ההתקשרות העסקית, משפט מנהלי והזכות החוזית של חופש ההתקשרות, אשר נכון להיום טרם נפסק לגביה.

"כמובן שזכותו של בעל הדירה להשכיר את דירתו לשוכר שיעמוד במכלול התנאים הבסיסיים שחוזה ההשכרה כולל ובכלל זה עמידה בתשלום שכר דירה, אולם לא ניתן להקיש באופן קטגורי בין סטטוס של אימהות חד הורית לבין מסוגלות העמידה בתנאי החוזה".