התחדשות ענק במגזר הערבי: שישה יישובים, אלפי דירות

בפעם הראשונה, על במה אחת, נפגשו ראשי ערים, יזמים, בנקאים ומתכננים כדי לדבר על נושא שכמעט לא נשמע עד היום – התחדשות עירונית ביישובים הערביים. זה קרה בכנס חגיגי במלון גולדן קראון בנצרת, ביוזמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ואלביאדר.

על פי נתוני הרשות שהוצגו בכנס, כבר היום נמצאים בשלבי תכנון מתקדמים שישה מיזמים בהיקף כולל של יותר מ-6,000 יחידות דיור חדשות. מדובר במהלך חסר תקדים: בטירה מקדמים פרויקט של כ-250 דירות שכבר הוכרז בוועדה לתכנון לאומי (וותמ"ל), ובנצרת מדובר בתוכנית ענק לשכונת "שער העיר" – עם כ-1,400 דירות חדשות במקום כ-300 קיימות בלבד. בכפר יאסיף מתוכננת הריסה של כ-200 דירות ישנות ובנייה של כ-1,000 חדשות, ובסכנין ממתינות לאישור כ-570 דירות חדשות. בכפר קאסם מדובר בפרויקט רחב היקף – הריסת כ-800 יחידות דיור ובניית כ-3,000 חדשות, ואילו בערערה מקדמים תוכנית לכ-400 דירות חדשות.

גורי נדלר, מנהל אגף התכנון ברשות, הסביר בכנס כי "הרשות היא גוף יזמי, לא רגולטורי – התפקיד שלנו הוא להזיז דברים קדימה, לא לעכב. אי אפשר לעשות התחדשות עירונית בכוח, אלא רק בשיתוף פעולה ובאמון הדדי".

"אשמח לתעדף תוכנית בעיר ערבית"

רותי שוורץ, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה, הודתה בכנות: "לצערי עדיין לא הונחה על שולחן הוועדה אף תוכנית להתחדשות עירונית בחברה הערבית, אבל אני אשמח לתעדף תוכנית כזו. זה חשוב למחוז ולמדינה כולה". לדבריה, האתגר המרכזי הוא לשמור על זהות מקומית תוך מעבר מבנייה כפרית לעירונית.

ד"ר ענאיה בנא ג'יריס, מייסדת אלביאדר, הסבירה את החזון שמאחורי המהלך: "שנים החברה הערבית הייתה מחוץ לשיח התכנוני. עכשיו אנחנו בונים מודלים עירוניים שמאזנים בין צפיפות לשימור הזהות המקומית, בין גרעין קהילתי לצירי תעסוקה ומסחר".

בפאנל המימון, קלרה צברגל מבנק הפועלים הציגה נתון מדאיג: פחות מ-5% מנוטלי המשכנתאות בישראל הם מהמגזר הערבי. "הבנק רוצה לראות שינוי", אמרה, "אבל כדי שזה יקרה חייבים לייצר קרקע מתוכננת, להקל על תהליכים ולבנות אמון".

גם נציגת אגף התקציבים באוצר, תמר צ׳ין, הזהירה מהעמסת רגולציה מיותרת: "כשמעמיסים עוד שכבות של מגבלות – הסיכוי שהפרויקט יקרה פשוט יורד".

צחי דוד, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקבוצת מבנה ולשעבר סגן הממונה על התקציבים, הצביע על אחת הבעיות הבוערות: חובות ישנים ממס רכוש. "הם לא מתיישנים, ולכן קשה להסדיר קרקעות. בלי זה – אי אפשר לקדם יזמות".

"איך צעיר אמור להישאר בעיר?"

מאזן גנאים, ראש עיריית סכנין, דיבר בישירות על המציאות הקשה: "רק ל-40% מהיישובים הערביים יש תוכנית מתאר. אין קרקעות, ודונם אדמה עולה 6 מיליון שקל. זה מטורף. איך צעיר אמור לבנות בית או להישאר בעיר?".
אמין אבו חיא ממשרד השיכון הוסיף כי "התשתיות ביישובים הערביים מפגרות עשרות שנים אחרי המציאות. זה הזמן להשקיע, לשדרג ולהשוות תנאים".

ד"ר סמיר מחאמיד, ראש עיריית אום אל-פחם, הציע אסטרטגיה ריאלית: "אי אפשר לחדש את כל העיר בבת אחת. צריך להתחיל מפרויקט אחד, קטן, שיצליח – ומשם להתרחב".

היזם ויסאם קחאויש (ZIMURBAN) סיפר על השינוי שעובר השטח: "פעם היה לוקח עשר שנים לסגור עסקה עם בעלי קרקע. היום זה לוקח ארבעה חודשים. הציבור מבין שהתחדשות עירונית היא הזדמנות, לא איום".

בסיום הכנס סוכם כי הדרך להתחדשות אמיתית בחברה הערבית תלויה בשלושה תנאים עיקריים: אמון ושיתוף פעולה בין הרשויות לתושבים, הסדרת הבעלות על הקרקע ומחיקת חובות עבר, והשקעה משמעותית בתשתיות ובמרחב הציבורי.

ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית מזכירים כי מאז 2016 הם מממנים תכנון, מנהלות וליווי מקצועי ליישובים, ובאלביאדר מתכוונים להמשיך ולדחוף קדימה את הפרויקטים – עד שהחזון יהפוך למציאות.