הדור הבא בנדל"ן: כך משתנות החברות המשפחתיות

ענף הנדל"ן הישראלי נשען במידה רבה על חברות בנייה ויזמות משפחתיות. בשנים האחרונות מתרחש בחברות אלו תהליך של חילופי דורות, אשר משפיע גם על אופן המימון וניהול הסיכונים שלהן, במיוחד על רקע המעבר לפרויקטים של התחדשות עירונית וסביבת הריבית המשתנה.

לדברי גורמים בענף המימון, המעבר הבין-דורי מעצב מחדש את מערכת היחסים שבין היזמים לבין הבנקים וגופי האשראי החוץ-בנקאי. דור המייסדים התאפיין לרוב בגישה שמרנית שהסתמכה על הון עצמי והימנעות ממינוף, בעוד שהדור החדש מגלה פתיחות לכלים פיננסיים מורכבים יותר.

סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחברת "עדית פייננס", משה פלדמר, מסביר כי החברות המשפחתיות מציגות מודל המשלב יציבות עם צמיחה. "מצד אחד יש בסיס עסקי שמרני שנבנה לאורך עשרות שנים, ומצד שני דור חדש שמזהה הזדמנויות ופועל בצורה הרבה יותר דינמית", אמר פלדמר.

המציאות בענף, הכוללת עליית ריבית וקושי בהשגת אשראי, לצד המעבר המואץ לפרויקטים עתירי הון של פינוי-בינוי, אילצה חברות ותיקות לבצע התאמות. פרויקטים אלו נמשכים לעיתים קרובות יותר מעשור ומחייבים נגישות למקורות מימון משמעותיים.

פלדמר מציין כי הדור הצעיר בחברות אלו גדל לתוך מציאות עסקית שונה. "הוא חשוף לעולמות של פינוי-בינוי, אשראי חוץ-בנקאי, שותפויות פיננסיות וכלים מתקדמים יותר. בהרבה מקרים הוא פתוח יותר למינוף מבוקר ולהרחבת פעילות", אמר.

על פי הערכות בשוק הנדל"ן, חברות משפחתיות שבעבר נמנעו לחלוטין משימוש במימון שאינו בנקאי, החלו לעבוד בשנים האחרונות במקביל גם עם קרנות אשראי, גופי מימון פרטיים וחברות ביטוח. עם זאת, מודל הפעילות המשפחתי מזמן גם אתגרים, בהם פערים בין הדורות סביב קצב הצמיחה והיקף הסיכון המקובל, נתון שעשוי להפוך את תהליכי קבלת ההחלטות למורכבים יותר.