הפתעה בנתוני הלמ"ס: זו העיר שהפכה לבירת המגדלים של ישראל

הבנייה לגובה בישראל שוברת שיאים: דירות במגדלים בני 21 קומות ומעלה הובילו את קטגוריות הבנייה החדשות במחצית הראשונה של 2025, עם 19% מכלל התחלות הבנייה – עלייה של 3% לעומת השנה שעברה. לעומת זאת, צמודי הקרקע ירדו ל-13% בלבד, בעוד שבנייה מרקמית בינונית חוזרת לתמונה: בניינים בני 7-9 קומות חזרו לתפוס נתח דו-ספרתי מהשוק.

לדברי אדריכל גיל שנהב, יו"ר הפורום הישראלי לגורדי שחקים ובנייה עירונית (CTBUH-ISRAEL), "נתוני 2025 מוכיחים שהשוק הפנים את חשיבות הניצול היעיל של הקרקע. לצד זאת, ישנה גם חזרה לתכנון מאוזן – מרקמים בני 7-9 קומות שמייצרים קנה מידה אנושי לצד המגדלים".

ירושלים מזנקת לפסגה

ירושלים מתברגת במקום הראשון במספר התחלות הבנייה של מגדלים: 1,240 דירות במבנים מעל 21 קומות, ועוד 555 דירות במגדלים בני 16-20 קומות. בכך עוקפת הבירה ערים שנחשבות "מגרש ביתי" של גורדי השחקים – ובהן תל אביב, שמסתפקת במקום החמישי עם 512 דירות חדשות במגדלים מעל 21 קומות.

אחריה ניצבות באר יעקב עם 953 דירות, קריית גת עם 748, ואשדוד עם 688. בקטגוריית המגדלים הבינוניים (16–20 קומות) מתבלטות חיפה עם 518 דירות, נתניה עם 505 ואור יהודה עם 326.

הנתונים מדגישים את תהליך ההתחדשות העירונית המואץ בירושלים – עיר שבה השילוב בין שימור לאדריכלות מודרנית הופך לנקודת איזון עדינה ומאתגרת.

צמודי הקרקע – בעיקר מעבר לקו הירוק

בעוד המגדלים מתנשאים לגובה, מי שמעדיף בית פרטי מגלה כי עיקר ההתחלות בתחום זה מתבצעות דווקא מעבר לקו הירוק: יישובים ישראליים ביהודה ושומרון עד 10,000 תושבים מובילים את הרשימה עם 438 התחלות בנייה לצמודי קרקע. אחריהם קצרין (109), באר שבע (74), רהט (70) ואופקים (64).

המגמה הזו ממחישה את הפער ההולך וגדל בין מרכזי הערים הצפופים, שנבנים לגובה, לבין הפריפריה וההתיישבות הכפרית, שם נשמר עדיין הביקוש לצמודי קרקע.