מתקפת הטילים על חוות השרתים של אמזון חושפת: ישראל מוכנה לתרחיש דומה?

התקיפה האיראנית שהגיעה בתגובה למבצע המשותף של ארצות הברית וישראל נגד איראן פגעה בשני מתקנים של שירותי הענן של אמזון (AWS) באמירויות ובמתקן נוסף בבחריין. אמזון דיווחה על נזק מבני, הפסקות חשמל ונזקי מים ממערכות כיבוי אש, ושירותי הענן באזור שובשו למשך יותר מ-24 שעות. החברה ציינה כי ההתאוששות צפויה להימשך זמן רב לאור היקף הנזק הפיזי.

האירוע מעמיד בסימן שאלה את ההנחה שעמדה בבסיס ההשקעות הטכנולוגיות במפרץ הפרסי, לפיה האזור מספק יציבות פוליטית ובטיחות פיזית. ב-CSIS, מכון המחקר בוושינגטון, הזהירו מכך עוד בשבוע שעבר, וכתבו כי יריבים אזוריים עלולים לתקוף חוות שרתים ותשתיות אנרגיה התומכות בהן.

ומה קורה בישראל?

בישראל, החלטת ממשלה מפברואר האחרון סיווגה חוות שרתים כפרויקט תשתיות לאומיות ונתנה עדיפות להקמתן ביישובים מחוץ לאזורי עומס. המהלך נועד למקם את ישראל בחזית תחום הבינה המלאכותית, אך התקיפה באמירויות מחדדת את השאלה: האם המיגון על מתקנים אלה מספיק?

ערן ברק, מנכ"ל חברת סרברז המקימה ומתפעלת חוות שרתים, אומר כי "אופן הלחימה של השנים האחרונות השתנה בצורה דרמטית. היכולת לייצר נזק מתבססת יותר ויותר על ירי טילים מדויקים ופגיעה מכוונת בתשתיות קריטיות". לדבריו, חוות שרתים הפכו ליעד אסטרטגי מרכזי משום שהן משרתות את המערכת הבנקאית, מערכת הבריאות, המסחר והביטחון. ברק מציין כי חברתו מפעילה מתקנים תת-קרקעיים שתוכננו לתרחישי קיצון, עם יתירות אנרגטית, מערכות גיבוי עצמאיות וניטור רצוף.

ערן לב, שותף בקרדן גבע המקימה דאטה סנטרים, מוסיף כי "מיגון של דאטה סנטרים אינו עוד תוספת תכנונית אלא דרישת בסיס". לב מצביע על כך שמתקנים חדשים בישראל, כמו MDC שוהם, כבר נבנים ברמות מיגון גבוהות. לדבריו, מיגון מקומי לבדו אינו מספיק, ונדרשת רשת אזורית של גיבוי והתאוששות מאסון, מהלך שדורש שיתוף פעולה בין מדינות. "מדינות שיש ביניהן שלום ואינטרסים משותפים יכולות לבנות שכבת חוסן אזורית", הוא אומר.

עו"ד חגית בן משה, שותפה במשרד ברנע ומתמחה בתחום האנרגיה, מסבירה כי חוות שרתים בנויות כך שמידע משוכפל ומועבר בזמן אמת לאתרים חלופיים. "פגיעה במוקד אחד אינה עוצרת את זרימת הנתונים אלא מפעילה באופן אוטומטי אתר גיבוי", היא אומרת.