האם נשלם יותר על דירה בעקבות החרם הטורקי?

למרות הצהרות הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן על הפסקת הסחר עם ישראל, הסחר בין המדינות נמשך בדרכים עקיפות. עתה, בעקבות החרמות הכלכליים המתגברים, ענף הנדל"ן הישראלי עומד בפני אתגר משמעותי שעשוי להפוך להזדמנות חסרת תקדים.

על פי מידע שהגיע למאקו, הסחר עם טורקיה נמשך באמצעות דרכים עקיפות דרך מדינות הבלקן. הרשויות בשתי המדינות מעלימות עין מהסדר מטעמי נוחות הדדיים. המכולות עוברות לשם, מחליפות ניירות ממשיכות לישראל.

עד כה גם הסחר עם איראן התנהל בדרך דומה - דרך טורקיה. מכולות של שיש ואבן מטהרן הגיעו לאנקרה, הוחלפו הניירות והמשיכו ארצה. סחר זה צפוי להיפגע ואף להיפסק בעקבות הצהרות ארדואן.

יבואנים בתחום השיש מעידים כי השיש הטורקי פופולארי מאוד בישראל, בייחוד סוגים כמו "מולה וייט" המיועדים לחיפויי בניינים. השיש הלבן הטורקי נחשב זול במיוחד ועמיד מאוד.

"יהיה קשה לקבלנים ולמשפצים למצוא חלופות טובות וזולות", מסבירים יבואנים בתחום. עם זאת, קיימות חלופות במצרים ובחברון, אם כי בגוונים של בז' ולא לבן.

על פי נתוני הלמ"ס, בחודשים ינואר עד יולי 2025 עמד הייבוא הכללי מטורקיה על 1.9 מיליארד שקל. מדובר בירידה של כ-67% יחסית לתקופה המקבילה ב-2024, אך עדיין בהיקף משמעותי של פעילות.

מחליפים ניירת ביוון

לפני שנתיים-שלוש נכנסו לישראל מדי חודש מטורקיה כ-3,000-3,200 מכולות רק בתחום האבן והשיש. בנוסף, כ-200 מכולות הגיעו מאיראן, עברו דרך טורקיה, החליפו ניירת ונכנסו לארץ.

כיום, לפי ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ויבואן, היקף הייבוא בענף השיש מטורקיה עומד על כ-35 מיליון דולר בחודש. נכנסות לישראל כ-1,500 מכולות בחודש שמקורן בטורקיה, כאשר הקנייה מתבצעת מהספק הטורקי, המכולה מועברת ליוון, שם מוחלפת הניירת.

"מאז פרוץ המלחמה ראינו ספקים מטורקיה מעלים סרטונים ברשתות החברתיות נגד ישראל בטענה שישראל מבצעת רצח עם", אומר סיב. "אלו סרטונים שקריים של הריגת ילדים, ואי אפשר לעבור על כך לסדר היום. באופן מיידי הפסקנו את העבודה מול הספקים הטורקיים".

סיב קורא ליבואנים "תמצאו חלופות. אפשר למצוא שיש טוב וזול גם במדינות אחרות קרובות אלינו. הטורקים צריכים להבין שבמקום שהם לא ימכרו לנו - אנחנו לא נקנה אצלם".

הזדמנות לחדשנות 

ערב מלחמת "חרבות ברזל" התבססו 80% מהבנייה בישראל על מחצבים שמקורם בטורקיה. כעת, החרם הכלכלי יוצר הזדמנות לקבלנים ויזמים לאמץ אלטרנטיבות חדשניות.

בכירים בענף הבנייה מזהים כי החרם משמש כקטליזטור המאיץ את מגמת התיעוש בענף המסורתי - דבר שהמדינה מנסה לעשות שנים רבות. עולם הבנייה משתמש באותה שיטת חיפויים כבר כ-40 שנה, והכל נראה מיושן.

"ענף הנדל"ן מהווה 13% מהתל"ג של המדינה וחלק גדול מהמימונים של המערכת הבנקאית מגיע מתחום רגיש זה", מסכם אריאל פוקוטינסקי, מנכ"ל אקו-וול מבית תדהר. החברה עומדת מאחורי פיתוח טכנולוגי ישראלי לחיפויי בנייה בשיטה מהירה ומתועשת כתחליף לאבן הטבעית.

פוקוטינסקי מדגיש: "הממשלה חייבת להבין שהענף דורש טיפול רציני כדי שנוכל לצמוח יחד ולהרים את הענף למקום שבו הוא צריך להיות".

מהנדסי ערים פונים כיום ודורשים דרכים חדשות, בין השאר בעקבות הדרישה של משרד הבינוי והשיכון לחדול משימוש בשיטות העבר ולעבור לחומרי בנייה מתקדמות יותר. המטרה: לעניק חדשנות ונראות רעננה לשכונות החדשות הנבנות בישראל, כנהוג בעולם המערבי.