פיצוי שיא לדיירי מחיר למשתכן: 3 מיליון שקל על איחור במסירה במודיעין

סכסוך משפטי מתוקשר בין עשרות משפחות שרכשו דירות בפרויקט מגורים בשכונת מורשת שבמודיעין במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן", הסתיים לאחרונה בפשרה. במסגרתה תפצה חברה יזמית את הדיירים בסכום כולל של כ-3 מיליון שקלים, בגין איחור של חודשים במסירת הדירות, לצד תשלום שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט בסכום של מאות אלפי שקלים נוספים.

הפרשה החלה לאחר ש-57 משפחות, שרכשו דירות בפרויקט, קיבלו את דירותיהן באיחור ממוצע של כשבעה חודשים מהמועד שהובטח להן בהסכמי המכר. הדיירים שמסירת דירותיהם התאחרה, פנו אל החברה בדרישה לקבלת פיצוי בגין האיחור, אולם פניותיהם לא נענו.

במצוקתם, פנו הרוכשים לעו"ד עמנואל יוזוק ממשרד עורכי הדין יוזוק-מלכין ושות', שהגיש נגד החברה הקבלנית תביעה כספית, במסגרתה נדרש פיצוי כולל בסך של כ-4.5 מיליון שקלים.

על פי התביעה, האיחור במסירת הדירות הסב לדיירים נזקים כלכליים כבדים, בין היתר בשל הצורך לשלם במקביל שכר דירה ומשכנתה, נטילת התחייבויות כספיות שונות וחיים ממושכים בחוסר ודאות, לרבות בכל הנוגע לרישום ילדים למסגרות חינוך ולמציאת תעסוקה.

מנגד, טענה החברה היזמית כי העיכוב במסירה נבע משלל נסיבות שאינן בשליטתה, ובהן מגפת הקורונה, עיכובים מצד הרשות המקומית בהליכי תכנון ואישור, מחדלים וקשיים מצד גורמים שלישיים, השבתות בענף הבנייה, מחסור בחומרי בנייה והגבלות על כניסת פועלים.

במסגרת ההליך המשפטי גלגלה החברה את האחריות לעיכוב על שורת גורמים, ובהם העירייה, החברה הכלכלית העירונית, חברת החשמל ובזק, ואף הוגשו הודעות צד שלישי ורביעי שנועדו להטיל עליהן אחריות אפשרית לנזקים הנטענים.

לטענת עו"ד יוזוק, כבר בשלבים המוקדמים של ההליך היה ברור כי מבחינת הדיירים אין כל רלוונטיות לשאלה מי מהגורמים המעורבים בפרויקט אחראי לעיכוב, וכי האחריות כלפיהם מוטלת על החברה שמכרה להם את הדירות והתחייבה למועד מסירה ברור. לדבריו, ההתחשבנות בין החברה לבין הרשויות והגופים האחרים היא עניין פנימי, שאינו אמור לפגוע בזכויות הרוכשים.

לאחר ניהול ההליך ולאחר חילופי טענות ממושכים, הגיעו הצדדים להסדר פשרה, שהוגש לאישור בית המשפט המחוזי בלוד. לאחרונה קיבל השופט גיא שני את הסכם הפשרה, ואישר אותו כפסק דין לכל דבר ועניין.

במסגרת ההסדר התחייבה החברה לשלם לדיירים סכום כולל של כ-3.02 מיליון שקלים, סכום שנועד לסלק סופית את התביעה העיקרית בגין האיחור במסירת הדירות. הסכום חולק בין הדיירים בהתאם למפתח מוסכם, שהתייחס לגודל הדירה, מחיר שכירות של דירה דומה באזור, ומשך האיחור בפועל במסירתה. במקביל התחייבה החברה לשלם לבא-כוח הדיירים שכר טרחה בסך של 320 אלף שקל.

עוד נקבע כי הפשרה בין הדיירים לחברה אינה מונעת מהחברה להמשיך ולנהל את ההליכים המשפטיים מול הגורמים האחרים, שלטענתה תרמו לעיכוב בפרויקט. לדברי עו"ד יוזוק, הליכים כאלה נגד צדדים שלישיים ורביעיים אכן עדיין מתנהלים.

בית המשפט המחוזי בלוד אישר את הסדר הפשרה ונתן לו תוקף של פסק דין, תוך הוראה על השבת אגרת בית המשפט לדיירים וקביעת מנגנון מעקב להמשך ההליכים מול הצדדים השלישיים. בכך הסתיים ההליך שבין הדיירים לבין החברה היזמית, לאחר תקופה ארוכה של חוסר ודאות, בעוד המחלוקת בין הגורמים המעורבים בפרויקט נותרה פתוחה להמשך בירור; בהליך זה ובאופן די חריג פסק הדין ניתן בין התובעים לחברה היזמית, אולם התביעה ממשיכה להתנהל בין החברה היזמית לצדדים שלישיים.