בנק ישראל תוקף תוכנית סבסוד משכנתאות: "תפגע בתדמית המדינה"

בנק ישראל פרסם ביקורת חריפה וחריגה על התוכנית שהגישה המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה לסבסוד משכנתאות קיימות באופן רטרואקטיבי. העלות המוערכת של הסבסוד עומדת על 3 מיליארד שקלים, והתוכנית נתפסת כצעד פופוליסטי לקראת בחירות.

"ההצעה כוללת התערבות רטרואקטיבית בחוזים ולא עומדת בסטנדרטים בינלאומיים", נמסר מבנק ישראל. הבנק הוסיף כי ההצעה לא הועברה אליו באופן מסודר ולא נדונה עם מומחי התוכן המקצועיים בבנק.

לפי בנק ישראל, בראייה כלכלית הנטל האפקטיבי על בעלי המשכנתאות לא עלה באופן משמעותי, ואף ירד עבור חלק מהלווים. "הפסדי האשראי בסגמנט הם בשיעור נמוך מאוד במונחים היסטוריים ובינלאומיים", נמסר מהבנק.

בנק ישראל טען כי ההצעה מייצרת אפליה ברורה בתוך אוכלוסיית לווי המשכנתאות ובין לווי המשכנתאות ללווים אחרים.

בשנים האחרונות נרשמה עלייה בהחזר החודשי הממוצע של משכנתאות חדשות, הנובעת הן מעליית מחירי הדירות והן משינויים בסביבת המקרו. העלייה בהחזר החודשי הייתה משמעותית יותר דווקא בקרב העשירונים העליונים ובקרב נוטלי משכנתאות בשנים 2021-2022, תקופה שבמקביל נרשמה בה עליית מחירים דו-ספרתית בדירות.

ההצעה כוללת מספר עקרונות מרכזיים: יינתן סבסוד כספי לבעלי משכנתא קיימת. גובה הסבסוד הוא פונקציה של העלייה הריאלית בהחזר תשלומי המשכנתא בין 2022 ל-2025 ושל שווי הנכס שנרכש כפי שנרשם במועד הרכישה. מקור המימון לסבסוד הוא היטל שיוטל על הבנקים המסחריים.

בראיית בנק ישראל, ההצעה נטולת כל הגיון כלכלי. לעומת זאת, הנזק הפוטנציאלי לכלכלת ישראל, לתדמיתה ולמעמדה הבינלאומי, עצום.

הכנסות הלווים עלו פי שניים מההחזר החודשי

בהודעה חריפה במיוחד וחריגה נמסר מבנק ישראל: "הערכת הנטל על הלווים תוך התמקדות בגובה ההחזר החודשי מחד והתעלמות מהשינויים שחלו בהכנסות של הלווים מאידך אינה מקצועית".

לפי ניתוח של בנק ישראל, במונחים שקליים בין ינואר 2022 לבין אפריל 2025, ההחזר החודשי הממוצע על משכנתא עלה בכ-960 שקלים. לעומת זאת, השכר הממוצע למשרת שכיר עלה בכ-1,880 שקלים - כמעט פי שניים מהעלייה בהחזר החודשי. יצוין כי משק בית ממוצע מונה 1.5 מועסקים.

בהתאם, גם ההוצאה לצריכה הפרטית בכרטיסי אשראי עלתה בקצב דומה בקרב בעלי משכנתאות וכאלה שאינם בעלי משכנתא. בין ינואר 2022 לאפריל 2025, ההוצאה הממוצעת של בעלי משכנתאות גדלה ב-27%, ובקרב מי שאין להם משכנתא ב-30%. זהו פער זניח על פני התקופה, המעיד כי רמת ההוצאה של בעלי משכנתאות לא נפגעה באופן מהותי ביחס לשאר הציבור.

נתונים אלו מצביעים על כך שביחס להכנסה, הנטל הכולל על לוקחי המשכנתאות נותר יציב ואף ירד בקרב חלקם. עובדה זו משתקפת בשיעור הנמוך יחסית של הפסדי האשראי בסגמנט זה, העומד על 0.7% - נתון נמוך מאוד במונחים היסטוריים.

בסיכום מסמך הבנק נכתב: "הטלת מיסוי על הבנקים על מנת לממן את הסבסוד רטרואקטיבית ללווי המשכנתאות בעייתית ביותר וצובעת את המשק הישראלי בצבעים שלא הולמים מדינות מפותחות".

גורמים המצדדים בתוכנית טענו כי בנק ישראל מגן על אינטרסים של המערכת הבנקאית.