רעידת האדמה בצפון: ישראל אינה ערוכה לתרחיש קטלני

רעידת אדמה בעוצמה 4.7 הורגשה הבוקר (ב') בחיפה ובקריות. מקור הרעש היה מול חופי לבנון, אך המכון הגאולוגי מזהיר כי זהו רק תזכורת לאיום המרכזי. ישראל אינה ערוכה לרעידת אדמה עוצמתית בדרגה 7, שעל פי התחזיות עלולה להחריב ערים שלמות.

לצד האיומים הביטחוניים בצפון, האיום הטבעי נותר ללא מענה. המטרה המקורית של תוכניות ההתחדשות העירונית הייתה חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, אך המדינה מתעלמת מכך. סטטיסטית, רעידת אדמה הרסנית מתרחשת באזורנו פעם במאה שנה. הרעש הגדול האחרון התרחש בשנת 1927.

עד כה חוזקו פחות מ-7% מהדירות הזקוקות לחיזוק בישראל. ביישובי הצפון המצב חמור במיוחד, שם 93% מהמבנים נמצאים בסכנת קריסה. רעש אדמה חזק יחריב ערים כמו קריית שמונה, טבריה, בית שאן וצפת. בטבריה לבדה עלולים להיהרג 1,830 בני אדם. יותר ממחצית המבנים בקריית שמונה צפויים לקרוס לחלוטין.

הסכנה אינה מוגבלת רק ליישובי קו השבר. גם ערי החוף, אילת וערד אינן חסינות. שלטי האזהרה מפני צונמי לאורך החופים מזכירים כי גם אזור המרכז נמצא בסיכון. דוח מבקר המדינה משנת 2022 חשף כי 610 אלף דירות בישראל אינן עומדות בתקנים.

כשל בפיקוח על חומרים מסוכנים

האיום מחומרים מסוכנים בעת רעידת אדמה עולה על החשש מפגיעת טילים. בישראל פועלים 1,267 מפעלים המחזיקים חומרים כאלה, אך הפיקוח עליהם דל. האחריות מתחלקת בין המשטרה, פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית. חוסר בתיאום מונע ניהול יעיל של האירוע.

לילך פדלון מהמשרד להגנת הסביבה הציגה את המצוקה בוועדת הכנסת. לדבריה, אדם אחד בלבד מפקח על כל המפעלים בארץ. היא הגדירה את המשימה כבלתי אפשרית. בקצב העבודה הנוכחי, המפעלים יהיו מוכנים לרעידת אדמה רק בעוד 60 שנה.

אשליה של הצלה

ד"ר אריאל היימן ממכון INSS מגדיר את רעידת האדמה כאיום הגדול ביותר על המדינה. הוא מזהיר כי שיקום מהרס כזה יימשך עשרות שנים. לדבריו, הציבור והנהגת המדינה חיים באשליה שגורם חיצוני יבוא להציל את ישראל ביום פקודה.

טורקיה ואיראן כבר חוו רעשי אדמה שגבו אלפי קורבנות והחריבו ערים. בישראל, כל בניין שנבנה לפני שנת 1980 נמצא בסיכון גבוה. מאז שנת 2005 חוזקו רק כ-40 אלף יחידות דיור במסגרת תמ"א 38. נתון זה מהווה 6.5% בלבד מכלל הדירות הטעונות חיזוק.

הפתרון: התערבות ממשלתית ישירה

דניאלה פז ארז, מייסדת "פז כלכלה והנדסה", טוענת כי המנגנונים הקיימים נכשלו בפריפריה. הטיפול באמצעות התחדשות עירונית רגילה יימשך עשרות שנים. גם בתרחיש אופטימי, המהלך ידרוש תוספת של כ-1.6 מיליון יחידות דיור.

פז ארז מציעה התערבות ממשלתית ישירה באזורי קו השבר. הפתרון הישים כולל מימון לחיזוק מבנים בשילוב הקמת ממ"דים. המדינה צריכה להעניק מענקים או הלוואות מסובסדות לתושבים. הקמת קרנות ממשלתיות עם ריבית נמוכה תאפשר קפיצה משמעותית בקצב המיגון הלאומי.