מהפנטהאוז של סילבן אדמס לתצוגה במנהטן: קולקציית המזוזות של אירמה אורנשטיין
האדריכלית אירמה אורנשטיין לא מצאה מזוזה שתשתלב בפנטהאוז של איש העסקים סילבן אדמס בתל אביב, והחליטה לעצב אחת בעצמה. כך נולד שיתוף פעולה עם בית הקריסטל הצרפתי לאליק, שהסתיים בקולקציה חדשה שהוצגה לאחרונה בניו יורק


האדריכלית והמעצבת אירמה אורנשטיין תכננה ועיצבה את הפנטהאוז של איש העסקים והפילנתרופ סילבן אדמס מול הים בתל אביב. מטרתה הייתה ליצור חלל שבו כל פרט משתלב בשפה אדריכלית אחידה. הפרויקט כלל אלמנטים שתוכננו במיוחד, בהם מדרגות זכוכית פיסוליות, גופי תאורה מותאמים ופריטי ריהוט. אולם, דווקא בחיפוש אחר מזוזה לבית, נתקלה אורנשטיין בקושי שהוביל למיזם בין-לאומי יוצא דופן.
"בבית שבו כל פרט תוכנן במיוחד, לא הצלחתי למצוא מזוזה שתשתלב בעיצוב ותהיה גם יצירת אומנות בפני עצמה", מספרת אורנשטיין. "רציתי מזוזה אלגנטית, בעלת נוכחות, שתכבד את המשמעות המסורתית שלה ותשתלב באדריכלות העכשווית. אחרי שחיפשתי ולא מצאתי, הבנתי שאני צריכה ליצור אותה בעצמי".
הרעיון התחבר לזיכרון ילדות. אורנשטיין, שגדלה בטביליסי שבגיאורגיה, זוכרת מבית סבתה אגרטל מסדרת Bacchantes של מותג הקריסטל הצרפתי לאליק (Lalique), שעיצב רנה לאליק ב-1927. "כילדה הייתי מתבוננת בקריסטל ובאופן שבו האור משנה את הצורה והתחושה שלו. לא הכרתי אז את ההיסטוריה של לאליק, אבל הבנתי שאני מסתכלת על משהו יוצא דופן", היא מספרת. בבגרותה החלה לאסוף יצירות של המותג, וגם הפנטהאוז של אדמס קושט באגרטלים של בית הקריסטל הוותיק, שנוסד ב-1888.
הקשר האישי והאסתטי הוביל לשיתוף פעולה עם לאליק וליצירת קולקציית "Mezuzah by Irma", המעניקה פרשנות עכשווית למזוזה המסורתית. המזוזות עשויות קריסטל בקווים פיסוליים, משלבות נגיעות זהב ואבני חן, וכוללות בתוכן את האותיות ש-ד-י ויונת שלום. באבן החן ובקריסטל מסתתר גם מגן דוד זעיר. לדברי אורנשטיין, המטרה הייתה שהמזוזה לא תשמש רק מעטפת לקלף, אלא תספר את המשמעות שלה בעצמה.
ב-10 בנובמבר הוצגה הקולקציה באירוע חגיגי בבית הדגל של לאליק במנהטן, השוכן באחוזה היסטורית ברחוב 63. מנכ"ל לאליק בצפון אמריקה, פייר-אנטואן בולה, קיבל את האורחים וסיפר על עברה של האחוזה. מפריז הגיע לאירוע מנהל המכירות של החברה, ז'אן-בטיסט.
האירוע העניק במה בין-לאומית לפריט המסורתי, והפגיש אנשי עסקים, נדל"ן ותרבות. בין הנוכחים היו הפילנתרופ אדוארד חלילי שתרם לאחרונה 150 מיליון דולר למרכז הרפואי שיבא יחד עם עדנה חלילי, אשת חברה ופעילה בקהילה היהודית בניו יורק; מנכ"ל אזורים ניו יורק ינקי קליין שעבורו מתכננת אורנשטיין מגדל מגורים בעיר; השרה לשעבר איילת שקד; וציפי כרמל, אמו של יזם ההייטק אסף רפפורט, שאת משרדיו החדשים מתכננת אורנשטיין במגדל לנדמרק בתל אביב.

באירוע התייחס ז'אן-בטיסט לפרויקט ולמשמעותו: "בזכות אירמה הבנתי שהמזוזה היא הרבה יותר מחפץ על הדלת. היא אמונה, שייכות, מורשת וקשר עם האל. באירופה אנחנו לא מדברים מספיק על השורשים שלנו, ואולי אפילו שוכחים אותם. אירמה כן מדברת עליהם, על האמונה ועל מה שעובר מדור לדור".
את הערב חתם ינקי קליין בציטוט של וינסנט ואן גוך. "שאלו פעם את ואן גוך מה הסוד שעומד מאחורי הציורים שלו. הוא ענה: רוב האנשים מציירים את החלומות שלהם, ואני חולם את הציורים שלי. כשמדובר באירמה, זה המשפט שמאפיין אותה".
מבחינת אורנשטיין, הקולקציה היא קודם כל אמירה תרבותית. "דווקא בתקופה שבה הזהות היהודית מתמודדת עם אתגרים בעולם, חשוב לי להציג סמל יהודי בגאווה, בלב עולם האומנות והעיצוב הבין-לאומי", היא אומרת. "המזוזה היא לא רק חפץ שמוצב בכניסה לבית. היא מסמלת שייכות, זיכרון, מסורת והמשכיות. רציתי לתת לסמל הזה שפה שתדבר גם לדור חדש. כשמתכננים בית, חושבים על חללים, חומרים וריהוט, אבל בסופו של דבר בית הוא המקום שבו הזיכרונות והזהות שלנו מקבלים צורה".