הכתובת הייתה על הקיר: המומחים מזהירים מפני פצצת הזמן של הבניינים הוותיקים
האסון בירושלים מחזיר לכותרות תופעה שמומחי ההנדסה מזהירים מפניה כבר שנים. אלפי מבנים שנבנו לפני עשרות שנים ממשיכים להזדקן, בעוד המרפסות, הקונסטרוקציות והברזל שבתוכן ממשיכים להיחלש


אסון קריסת המרפסת שאירע היום (שני) ברחוב קק”ל בירושלים, שבו נהרג גבר כבן 80 ושלושה בני אדם נוספים נפצעו באורח קל, מחזיר לכותרות תופעה שמומחי ההנדסה מזהירים מפניה כבר שנים: מרפסות ישנות בבניינים ותיקים עלולות להפוך למלכודות מוות אם אינן מתוחזקות, נבדקות או מחוזקות בזמן. נסיבות הקריסה עדיין נחקרות, אולם מדובר בעוד אירוע בשרשרת של קריסות חלקיות במבנים ישנים ברחבי הארץ בשנים האחרונות.
לדברי המהנדס הבכיר ישראל דוד, ממלא מקום יו”ר איגוד מהנדסי התשתיות, המרפסת היא אחד האלמנטים הרגישים והמסוכנים ביותר במבנה.
“האלמנט הכי מסוכן במבנה הוא מרפסת חיצונית הבולטת מהבניין. בניגוד לרכיבים אחרים, אין לה גיבוי הנדסי – אם היא נכשלת, היא פשוט קורסת. המרפסות חשופות במשך עשרות שנים לגשם, ללחות, לפיח ולקורוזיה. הברזל שבתוך הבטון מחליד, מאבד מחוזקו, ובשלב מסוים המרפסת עלולה להתנתק.”
לדבריו, הבעיה חמורה במיוחד בבניינים ישנים הסובלים מהזנחת תחזוקה. “במבנים ותיקים, שלעתים משמשים להשכרה, בעלי הנכסים לא תמיד משקיעים בתחזוקה. לאורך ערי החוף אפשר לראות מרפסות הנתמכות באמצעים מאולתרים. בסופו של דבר, אם לא מטפלים בהן – גורלן לקרוס. העובדה שהאירוע התרחש דווקא בירושלים, שבה תנאי האקלים פחות אגרסיביים, ממחישה שגם הזמן לבדו עושה את שלו".

גם יניב כהן, מנהל שותף ב־AM הנדסה, מדגיש כי הסיכון אינו נובע רק מהזדקנות המבנה, אלא גם מתכנון, ביצוע ושימוש לא נכון. “מרפסות זיזיות מחייבות תכנון קונסטרוקטיבי מדויק וביצוע מוקפד. סידור ברזל הזיון הוא קריטי, וכל תקלה בשלב התכנון או הביצוע עלולה להביא להתנתקות המרפסת.” כהן מוסיף כי בשנים האחרונות התפתחה גם תופעה של שימושים החורגים מייעוד המרפסת.
“אנחנו רואים לא מעט מקרים של סגירת מרפסות, הפיכתן לחדרי מגורים, הצבת בריכות שחייה קטנות או העמסת משקלים שלא תוכננו מראש. כל תוספת כזו משנה את העומסים ועלולה לסכן את יציבות המרפסת.”
מעבר לסכנה ההנדסית, לקריסת מרפסת יש גם השלכות משפטיות וכלכליות כבדות. עו”ד אתי גרינברג-גל, יועצת ביטוח בכירה המתמחה בהתחדשות עירונית, מסבירה כי במקרה של נפגעים האחריות עלולה להגיע למיליוני שקלים.
“זהו בראש ובראשונה אירוע אנושי קשה. לצד בירור נסיבות הקריסה והאחריות לה, חשוב לקוות שלבעל הדירה היה ביטוח צד שלישי תקף. כאשר מדובר בנזקי גוף חמורים ובוודאי במקרה של אובדן חיים, תביעות הפיצויים עשויות להגיע לסכומים של מיליוני שקלים. ביטוח אינו מחזיר חיים, אך הוא יכול להבטיח מקור לפיצוי לנפגעים אם תיקבע אחריות.”
לדבריה, כל בעל נכס חייב לוודא שפוליסת הביטוח שלו אינה כוללת רק כיסוי לנכס עצמו, אלא גם כיסוי לאחריות כלפי צדדים שלישיים. המומחים מסכימים כי מעבר לתחזוקה שוטפת ולבדיקות הנדסיות תקופתיות, הפתרון ארוך הטווח הוא חידוש מלא של מלאי הבניינים הוותיקים בישראל.
לדבריהם, אלפי מבנים שנבנו לפני עשרות שנים ממשיכים להזדקן, בעוד המרפסות, הקונסטרוקציות והברזל שבתוכן ממשיכים להיחלש. ללא חיזוק מבנים, שיקום יסודי או קידום מואץ של פרויקטי התחדשות עירונית במקומות שבהם הדבר אפשרי, הסיכון לאירועים דומים רק ילך ויגבר. אירועי קריסת מרפסות וחלקי מבנים כבר נרשמו בעבר בערים שונות בישראל, והאסון בירושלים מזכיר פעם נוספת שהזמן אינו פועל לטובת המבנים הישנים – אלא נגדם.