סכנה באדמה: אלה האתרים המזוהמים בלב אזורי הביקוש

המדינה חשפה לאחרונה את מפת האתרים החשודים בזיהום קרקע ומי תהום, בתגובה לעתירה לבג"ץ. 35 אתרים ברחבי הארץ נמצאים בטיפול בשלבי חקירה שונים, בחלקם כבר אומת זיהום בתרכובות PFAS – קבוצת חומרים כימיים עמידים המשמשים בתעשייה ובקצף כיבוי אש. חשיפה לחומרים אלו נקשרה לסיכונים בריאותיים, ובהם פגיעה במערכת החיסון, שינויים הורמונליים ועלייה בסיכון לסוגי סרטן מסוימים. חדירתם לאדמה ולמי התהום בארץ נובעת, בין השאר, מאי-איסור השימוש בקצפי כיבוי אש והיעדר הסדרה של פינויים לאחר תרגילים.

המידע נחשף במסגרת תשובת המדינה לעתירה שהוגשה בשנת 2022 על ידי עמותת "אדם טבע ודין" ופרופ' טל אלון. העתירה הופנתה נגד השרה להגנת הסביבה, שר הבריאות, רשות המים ומשרדיהם, בדרישה להסדיר את השימוש בתרכובות. המדינה נדרשה לעדכן על פעולותיה בנושא. במתחמים מסוימים שכבר נבדקו שווקו עשרות אלפי יחידות דיור לקבלנים.

האתרים המזוהמים

זיהום אומת בשדה דב בתל אביב, שם הוא נמצא בקרקע ובמי התהום, וכעת נחקרים תשעה מגרשים במתחם. זיהום אותר גם במחנה סירקין בפתח תקווה, בחוות הדלקים פז בנתב"ג, באתר חברת החשמל חגית מערב ובמתחם תש"א ביל"ו.

אתרים נוספים שבהם נמצא זיהום כוללים את תחנת הכוח אשכול באשדוד, שם פונתה קרקע וניתנו הנחיות למניעת התפשטות הזיהום לים, ואת תחנת אורות רבין של חברת החשמל. מתקני תשתיות נפט ואנרגיה (תש"א) באשקלון, בטרמינל קריית חיים ובאלרועי שבקריית טבעון נמצאים גם הם ברשימה המזוהמת. בראש פינה התגלו 22 תרכובות PFAS שונות בכל הקידוחים, מה שהוביל את המשרד להגנת הסביבה להורות על המשך חקירה וניטור של הנגר העילי במקום.

שלבי בדיקה

רשימת האתרים הנמצאים בבדיקה ארוכה. בפי גלילות שברמת השרון מתבצע סקר היסטורי ומוכנת תוכנית דיגום. בשדה התעופה בהרצליה אושרה תוכנית דיגום לקראת חקירת הקרקע. בדיקות מתנהלות גם באתרי התעשייה האווירית בנתב"ג, בשטח רשות שדות התעופה, בבסיס חיל האוויר ברמת דוד, בשדה התעופה עטרות, במפעל סולתם ובטורבינות הגז ברעננה. כמו כן נבדקים בסיסי דלק באשדוד ובנשר, מטמנת חיפה, אתרי אונר"א בירושלים ואתרים נוספים של תש"א.

בנוסף, המדינה עדכנה על אתרים חדשים שיידרשו לסקרי קרקע, ובהם מפעלי זוהר דליה, כימוטל וגדות מסופים, אתרי אימון לכיבוי אש בחוף שמן ובגבעת ברנר, תחנת הכוח שורק ומט"ש קדמת גליל.

במדינה מבהירים כי הופעת אתר ברשימת הבדיקות אינה מעידה על זיהום ודאי, אלא על צורך בהשלמת ההליכים, שנמשכים לעיתים זמן רב. מנגד, בכמה אתרים הסתיימו הבדיקות ללא ממצאים – בהם אבן קיסר, מתחם פי גלילות בבאר שבע, ובקמפוס יהוד של התעשייה האווירית, שם קבע סקר היסטורי כי לא התקיימה פעילות מזהמת. עד כה נפסלו 18 קידוחי מי שתייה בשל חריגות בריכוזי PFAS. תשעה מהם נפסלו לאחר כניסת ערכי הסף החדשים לתוקף בינואר 2026.

יו"ר לשכת שמאות המקרקעין, נחמה בוגין, הוסיפה על ההשלכות הכלכליות: "בחינת שאלת זיהום הקרקע בכל קרקע לפני שיווק ופיתוח היא קריטית. בראש וראשונה חשובה לשמירה על בריאות הציבור, אבל יש לה גם השפעה דרמטית על שווי הקרקע, לכן חשוב מאוד לבצע בדיקה שמאית מוקדמת".