הסוף לגנרטורים בבנייני מגורים? משרד האנרגיה מקדם מעבר למערכות אגירת חשמל
בדיקה של משרד האנרגיה מעלה כי מערכות אגירה עשויות להיות זולות יותר מגנרטורים לאורך 20 שנה. המשרד מקדם שינוי בתקנות שיאפשר להחליף גנרטורים בסוללות


האם הגנרטורים המופעלים בסולר, המשמשים לגיבוי אספקת החשמל בבנייני מגורים, עומדים בפני שינוי משמעותי? משרד האנרגיה והתשתיות מקדם תיקון תקנות שיאפשר להתקין מערכות אגירת חשמל במקום גנרטורים בבנייני מגורים משותפים. המהלך מגיע בעקבות בדיקה כלכלית שערך המשרד, שממנה עולה כי מערכות אגירה עשויות להיות חלופה משתלמת יותר מבחינה כלכלית, לצד יתרונות סביבתיים ותפעוליים. אלא שהמעבר לטכנולוגיה החדשה מציב גם אתגרים הנדסיים ובטיחותיים, שיחייבו התאמות כבר בשלבי התכנון של הבניינים.
כיום נדרשים בנייני מגורים מסוימים להתקין גנרטורים לצורך הבטחת פעילותן של מערכות חיוניות בעת הפסקות חשמל. משרד האנרגיה, בשיתוף מינהל התכנון, פועל לשינוי התקנות בהתאם להחלטת ממשלה, כך שניתן יהיה לעמוד בדרישות הגיבוי באמצעות מערכות אגירה המבוססות על סוללות.
הבדיקה שערך המשרד השוותה בין עלויות ההקמה, התפעול והתחזוקה של גנרטורים ומערכות אגירה לאורך 20 שנה, בשלושה טיפוסי בניינים. בבניין של עד תשע קומות עם חניה עילית נמצאה מערכת האגירה זולה בכ-21 אלף שקל מגנרטור. בבניין בגובה דומה עם חניון תת-קרקעי, עלות האגירה גבוהה בכ-5,000 שקל בלבד, ואילו בבניין של עד 20 קומות עם חניון תת-קרקעי היא גבוהה בכ-38 אלף שקל. במשרד מעריכים כי המשך הירידה במחירי הסוללות עשוי להפוך את מערכות האגירה לחלופה הזולה יותר בכל שלושת סוגי המבנים שנבדקו.
לא רק חיסכון: אתגר הנדסי כבר בשלב התכנון
לצד הכדאיות הכלכלית, המעבר מגנרטורים למערכות אגירה מחייב התייחסות לשורה של סוגיות הנדסיות, ובראשן בטיחות אש, התאמת המבנה לעומסי משקל, הקצאת שטחים למערכות וקירור הסוללות. בניגוד לגנרטור, מערכת אגירה המבוססת על סוללות ליתיום-יון מחייבת פתרונות ייעודיים למניעת התחממות ולהתמודדות עם תקלות אפשריות.
דניאלה פז ארז, מנכ"לית ובעלים של פז כלכלה והנדסה, מדגישה כי יש להביא בחשבון את הדרישות הללו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט: "מערכות אגירה הן פתרון בשל, אמין ונקי לגיבוי מערכות חיוניות בבניין, ובתכנון נכון הן יכולות לשמש גם נכס מניב לדיירים בשגרה, ואף להוות פתרון לחשמל כשר. עם זאת, מדובר בטכנולוגיה שונה מהותית מגנרטור, שהטמעתה בבנייני מגורים מחייבת היערכות הנדסית מוקדמת. האתגר המרכזי הוא בטיחות אש. סוללות ליתיום-יון עלולות במקרים נדירים להיכנס לתהליך של בריחה תרמית, ולכן נדרש אישור של רשות הכבאות וההצלה, הכולל התאמות של מיקום המערכת, הפרדת אש, אוורור ומערכות גילוי וכיבוי. במקביל, יש להקצות חדר ייעודי ולהתאים את המבנה לעומסי המשקל. גם נושא הקירור מחייב התייחסות: הסוללות צריכות לפעול בטווח טמפרטורות מבוקר, ומערכות הקירור והאוורור דורשות תכנון אקוסטי, במיוחד בסמיכות לדירות. כל אלה אתגרים הניתנים לפתרון, אך הם חייבים להיכנס לתכנון כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט, ולא להתגלות בדיעבד".
חשמל גם בשגרה, לא רק בחירום
אחד היתרונות המרכזיים של מערכות אגירה הוא האפשרות להשתמש בהן גם בשגרה. בניגוד לגנרטור, שמופעל בעיקר בעת הפסקת חשמל, מערכת אגירה בעלת קיבולת מתאימה יכולה לאפשר טעינת סוללות בשעות שבהן תעריף החשמל נמוך ושימוש באנרגיה האגורה בשעות היקרות. כך ניתן להפחית את הוצאות החשמל בשטחים המשותפים, בכפוף לתעריפים ולמאפייני המערכת. שילוב עם מערכות סולאריות עשוי להגדיל את החיסכון ולחזק את יכולת הגיבוי של הבניין.
למערכות האגירה יתרונות גם בהפחתת רעש, פליטת מזהמים וסיכונים הכרוכים באחסון סולר. בנוסף, ניתן לנטר את תקינות הסוללות ומערכות הבקרה באופן שוטף, בניגוד לגנרטורים שתפקודם בעת חירום תלוי בין היתר בתחזוקה תקופתית ובזמינות דלק.
בקבוצת יהודה לוי, הבעלים של חברת קליימטיקס אנרגיה, מצביעים גם על היתרונות הבטיחותיים והביטחוניים של המעבר למערכות אגירה: "המעבר מגנרטורים המופעלים בסולר למערכות אגירת אנרגיה בבנייני מגורים הוא צעד חשוב מבחינה כלכלית, סביבתית, בטיחותית וביטחונית. מערכות אגירה יכולות לחסוך בעלויות ההקמה, התפעול והתחזוקה, להפחית רעש וזיהום אוויר, לצמצם פליטות גזי חממה ולמנוע סיכונים הכרוכים באחסון סולר, לרבות דליפות, זיהום קרקע וסכנות אש. גנרטורים פולטים גזי שריפה ומחייבים מערכות אוורור ופליטה תקינות, בעוד שמערכות אגירה אינן שורפות דלק בעת פעולתן, אם כי גם הן מחייבות אמצעי בטיחות ועמידה בתקנים מחמירים.
"יש כאן גם יתרון משמעותי לביטחון האנרגטי: בעת הפסקות חשמל נרחבות, גם תחנות דלק עלולות להפסיק לפעול, ודווקא בשעת חירום עלול להיווצר קושי באספקת הסולר לגנרטורים. בניגוד לגנרטור, מערכת אגירה יכולה לייצר ערך כלכלי גם בשגרה, באמצעות ניהול חכם של צריכת החשמל, ניצול פערי תעריפים והפחתת הוצאות החשמל של הדיירים. בשילוב עם מערכות סולאריות ויכולת פעולה עצמאית בעת הפסקת חשמל, היא יכולה גם לחזק את העצמאות האנרגטית של הבניין. הגיע הזמן לראות באגירת אנרגיה לא רק פתרון לגיבוי בשעת חירום, אלא תשתית חיונית לבנייני מגורים בטוחים יותר, חסכוניים יותר, נקיים יותר ועמידים יותר בפני משברים", נמסר מהקבוצה.
בחיפה כבר מתכננים סוללת אגירה לכל דירה
אחת היוזמות המקדמות שימוש באגירת חשמל בבנייני מגורים היא של קבוצת יהודה לוי והחברה הבת קליימטיקס אנרגיה, המתכננות להתקין מערכות אגירה בכל אחת מ-44 הדירות בבניין בפרויקט SEA WEST בקריית חיים המערבית בחיפה.
בניגוד למודל שנבחן במשרד האנרגיה, המתמקד בגיבוי מערכות חיוניות משותפות בבניין, היוזמה בחיפה מתמקדת באגירת חשמל ברמת הדירה הבודדת. המערכות מיועדות לאפשר לדיירים להמשיך להשתמש בחשמל בעת הפסקות באספקה, בהתאם לקיבולת הסוללה ולעומסי הצריכה, ובמקביל לנצל פערים בתעריפי החשמל לצמצום ההוצאות השוטפות.
במשרד האנרגיה מעריכים כי התפתחות הטכנולוגיה והמשך הירידה במחירי הסוללות יחזקו את הכדאיות הכלכלית של מערכות האגירה בשנים הקרובות. עם זאת, החלפת הגנרטורים בבנייני מגורים עדיין תלויה בהשלמת שינוי התקנות ובקביעת הדרישות שיאפשרו להשתמש במערכות אגירה כפתרון גיבוי תקני.