פיקוח בהתחדשות עירונית: פערים בין הבטחות לביצוע

פרויקטי התחדשות עירונית נמשכים לעיתים עשור ויותר, ובעלי הדירות נדרשים לבחור אנשי מקצוע שילוו אותם לאורך כל הדרך. אחד התפקידים המרכזיים הוא המפקח מטעם בעלי הדירות, שאמור לשמש כ"עיניים" שלהם באתר הבנייה. אלא שהתחום אינו מפוקח, וגורמים בענף מצביעים על בעיה מתמשכת: חברות מציגות מצגות מרשימות והתחייבויות שאפתניות, אך לא תמיד מגבות אותן בניסיון מוכח.

הפער הזה מתחדד בעיקר כשפרויקטים עוברים משלב הארגון לשלב הביצוע. "הדרך היחידה שבעלי דירות צריכים לבחון פיקוח היא דרך ביצוע בשטח, לא דרך מצגות יפות", אומר יגאל אליהו, שותף מייסד בקבוצת יגאל אלון העוסקת בפיקוח ובהתחדשות עירונית. "פיקוח אמיתי נבחן ביכולת לזהות סיכונים, להתמודד עם תקלות ולדרוש תיקונים גם ברגעים לא נוחים".

גורמים בענף ממליצים לבעלי דירות לבחון מספר קריטריונים: ניסיון בפרויקטים שהגיעו בפועל לשלבי הריסה, בנייה ואכלוס, ולא רק פרויקטים בשלב הארגון; והיעדר ניגודי אינטרסים.

"המפקח מהווה את העיניים של בעלי הדירות באתר הבנייה, ולכן חשוב שיהיה לו ניסיון בביצוע ושלא יהיה בעל אינטרסים שעלולים לפגוע בתהליך", אומר עו"ד אור קרן, שותף מייסד במשרד KDC המתמחה בהתחדשות עירונית. "הבחירה חייבת להיעשות לאחר שיקול דעת מעמיק והתאמה למתחם הספציפי".

בהיעדר רגולציה בתחום, האחריות לבחינת המפקח נופלת על בעלי הדירות עצמם.