המדינה יכולה לעזור, היא פשוט בוחרת שלא

ענף הנדל"ן הישראלי פועל תחת לחץ כפול: ביקוש קשיח מצד אחד, עלויות מימון גבוהות ואי-ודאות ביטחונית וכלכלית מצד שני. על רקע זה נערך ביום רביעי (15.4) כנס "זמן מימון" של נדל"ן מדיה, שאירח על במה אחת יזמים ובכירים בענפי המימון ושוק ההון.

את פאנל הפתיחה הנחה עו"ד שי בוטבול גלבוע, מומחה למימון ומייסד משרד BGR, שפתח בשאלה המרכזית: מה המדינה צריכה לעשות כדי לסייע לזוגות צעירים ולמשרתי מילואים. התשובות היו מגוונות, אבל הכיוון היה ברור: הפתרונות קיימים, היישום חסר.

רונית שבירו, מבעלי קבוצת שבירו, מתחה ביקורת חדה על המדינה. לדבריה, יש מיליון פתרונות שניתן ליישם, מהפחתת מס רכישה ועד מענקים ישירים, אבל הממשלה בוחרת שלא לפעול. "לכן אני לא חושבת שצריך להסתמך עליה," אמרה.

שבירו ציינה כי השוק הפרטי כבר מייצר פתרונות בעצמו. "אנחנו למשל נתנו מענק של 200 אלף שקלים לכל מילואימניק ברכישת דירה," סיפרה. "זה כסף אמיתי, מיידי, וזה הרבה יותר זמין מאשר לחכות למדינה."

לתת למילואימניקים עדיפות אמיתית

רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה ישראל מגורים, התמקדה בהיבט הערכי של התקופה. "אנשים עשו 500 ו-600 ימי מילואים, מספרים שלא הכרנו," אמרה, וקראה לייצר הבחנה בין משרתי מילואים בהתאם להיקף השירות.

לדברי אשד לוי, ההכרה צריכה להיות גם כלכלית: הטבות במיסוי, בקרקעות ובמנגנוני רכישה. "אם יתנו לחברות תמרוץ מיסוי כדי להעדיף רוכשים שהם משרתי מילואים, זה יכול להיות פתרון של ווין-ווין," הציעה.

עו"ד רונן מאור, שותף מחלקת נדל"ן במשרד פירון, תמך בהמשך תוכנית "דירה בהנחה" על אף הביקורת עליה. "הפרויקטים ממשיכים למכור ואנחנו רואים רוכשים שמממשים את הזכויות שלהם," אמר.

מאור הציע שהמדינה תשתתף בעלויות המימון, בדגש על משרתי מילואים, ותספק ערבות ממשלתית על חלק מהמשכנתא כדי לאפשר לבנקים להקל על הריבית. "כשהמדינה רצתה היא ידעה לייצר ערבות לבנקים, והפרויקטים הצליחו," הזכיר. "זה כלי שאפשר ליישם גם היום."

להביא כסף חדש דרך שוק ההון

יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר בבורסה לניירות ערך, הציע כיוון אחר: הרחבת השימוש בשוק ההון כמקור מימון. לדבריו, הפחתת מס על אפיקי חוב יכולה להזרים כסף חדש לשוק, להפוך מכשירים פיננסיים לאטרקטיביים יותר ובסופו של דבר להוריד את עלות המימון.

פגוט ציין כי שיכלול מכשירים כמו איגוח משכנתאות יאפשר להוזיל את האשראי, אך הדגיש: "חוב צריך להחזיר, ולכן לצד החוב צריך להביא גם הון."

אייל בלכר כהן הרחיב את הביקורת לרמה המערכתית. "מה שחסר לנו היום זה מישהו שינהל את האירוע," אמר, וקרא להקמה מחדש של מטה דיור לאומי שיטפל בכל המכלול, ממילואימניקים ועד התחדשות עירונית.

נתי ולדמן, סמנכ"לית פיתוח עסקי במכלול, חידדה את אחת הבעיות המרכזיות: "החסם היום של צעירים ומילואימניקים הוא לא הרצון לקנות דירה, אלא ההון העצמי הגבוה וההחזרים הגבוהים."

ולדמן הציעה שילוב של ערבות מדינה, הקצאת קרקעות ותהליכי רישוי מהירים יותר, בסינרגיה עם היזמים. "אנשים חוזרים ממילואים עם קשיים," אמרה, "והגיע הזמן שהמדינה תדע גם להחזיר להם. לא רק בדיבורים, אלא במעשים."

פאנל הפתיחה שיקף את מצב הענף: שוק שמתפתח עם מגוון מקורות מימון ויצירתיות פיננסית, אבל תלות מתמשכת בהחלטות ממשלתיות שלא תמיד מגיעות. הקונצנזוס היה ברור, כדי להניע את שוק הנדל"ן קדימה נדרש שילוב בין שוק ההון, גופים חוץ-בנקאיים ומדיניות ממשלתית תומכת. אבל בין כל ההצעות נותרה שאלה אחת פתוחה: לא איזה פתרון נכון, אלא מי ייקח אחריות ויהפוך אותו למציאות.