mako
פרסומת

המלחמה עזרה? ההליך הכי תקוע בבנייה זז סוף סוף קדימה

כשרוצים הכל אפשרי: מערכת התכנון בישראל, שנתפסה במשך שנים כמסורבלת ואיטית, שוברת שיאים חדשים של מהירות מתחילת 2025. איך זה קרה דווקא בצל מלחמה ומה זה אומר על הדרך לפתרון משבר הדיור?

עופר פטרסבורג
עופר פטרסבורג
mako
פורסם:
אתר בנייה נתניה
צילום: גילי יערי, Flash90
הקישור הועתק

עד לא מזמן, מי שנאלץ להגיש ערר במערכת התכנון ידע שמדובר במסע ארוך ומתיש. חודשים של דיונים, התכתבויות והמתנות אינסופיות היו הופכים את התהליך לבלתי נסבל עבור יזמים, רשויות מקומיות ואף משפחות פרטיות שרצו רק להרחיב את הבית. אלא שהחודשים האחרונים מספרים סיפור אחר לגמרי: מערכת העררים בישראל מתפקדת כיום במהירות שלא הכרנו, עם ירידה דרמטית בזמן ההמתנה: מ-77 ימים בממוצע בשנת 2023 ל-10 ימים בלבד במחצית הראשונה של 2025.

"זו הוכחה ברורה לכך שכאשר קובעים מדיניות סדורה ומחייבת אפשר לשנות גם מערכות מורכבות כמו מערכת התכנון", אומר אלון יוניאן, לשעבר יו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה 'זמורה'. לדבריו, "השינוי אינו סמנטי או טכני, אלא שינוי שממחיש שהמערכת יודעת לעבוד אחרת, כאשר היא רוצה. וזה בדיוק מה ששוק הדיור בישראל צריך היום יותר מכל: ודאות, מהירות ויכולת תכנונית להוציא פרויקטים אל הפועל".

מהפכה שמתרחשת למרות המלחמה

דווקא בתקופה של אי-ודאות ובצל מלחמה מתמשכת, נרשמה פריצת דרך. במחוז הצפון התקצר זמן הטיפול בעררים מ-109 ימים בשנת 2023 לתשעה ימים בלבד, ובמחוז תל אביב מ-126 ימים ל-38 ימים. יוניאן מדגיש כי הנתונים האלה יוצאי דופן: "העובדה שזה קרה דווקא בתקופה שבה דיונים נדחו שוב ושוב בגלל המצב הביטחוני, מוכיחה שגם בתנאים הכי קשים אפשר להוביל תהליכים ולשנות דפוסי עבודה".

ההשלכות בשטח מוחשיות: כל עיכוב בתהליך תכנוני מתורגם לעלויות מימון גבוהות, לעיכוב במסירת דירות ולחוסר ודאות למשפחות שממתינות למעבר. "כשהכרעה מתקבלת תוך ימים ספורים, המשק כולו מרוויח – החל מהמשפחה שרוצה להרחיב את הבית ועד ליזם שמבקש לשווק פרויקט מגורים", מוסיף יוניאן.

לא לעצור כאן: הצעדים הבאים

המהלך שעשה מטה התכנון הלאומי לא מסתיים כאן. יוניאן מציע להמשיך ולדחוף קדימה: לקבוע מסגרת זמן מחייבת של עד 30 ימים מהגשת ערר ועד לדיון הראשון; לעבור להגשה והפצה דיגיטלית של מסמכים בלחיצת כפתור; להרחיב את השימוש בדיונים מקוונים; ולחזק את התיאום בין ועדות הערר, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה.

"התקדמות משמעותית כבר הושגה, אבל אסור לעצור כאן", הוא מסכם. "מדיניות שיטתית להסרת חסמים תכנוניים לא רק מחזקת את אמון הציבור במערכת, אלא יכולה להפוך לאחד הגורמים המרכזיים לפתרון משבר הדיור בישראל. הדוחות האחרונים מוכיחים דבר אחד ברור – אם רוצים, זה אפשרי".