מהו צו הארנונה? 

צו ארנונה הוא חקיקת משנה של הרשות המקומית (כפופה לאישור שר הפנים ושר האוצר) הקובעת את גובה הארנונה ברשויות מקומיות. הלכה למעשה, מדובר ברשימה הכוללת סוגי נכסים, חלוקה לאזורים והנחות. תחתיהם מפורטים התעריפים השונים.

בד"כ צו הארנונה יחולק לבניינים המשמשים למגורים, ולבניינים שאינם משמשים למגורים. תעריף רגיל של בניינים שאינם משמשים למגורים הוא אחד התעריפים הגבוהים ביותר בצו.  

צו הארנונה משתנה מרשות לרשות, כך שאם בעיר אחת התעריף יעמוד על 4 שקלים למ"ר, יכול להיות שבעיר אחרת הוא יהיה 7 שקלים. ואם בעיר אחת יש ברשימה סיווג בשם "בית תוכנה", יכול להיות שבעיר אחרת הוא לא יהיה קיים (ואולי הנכס יקבל את הסיווג הקרוב ביותר כגון "בית מלאכה").

צו הארנונה מושפע, בין היתר, ממדיניות של הרשות המקומית כמו: אילו סוגי עסקים היא רוצה למשוך למחוזותיה או לאילו אוכלוסיות היא רוצה לסייע.

 מי יכול להפחית את חיובי הארנונה?

תשלומי הארנונה נראים לעיתים כחיוב שהוא "גזרה משמים" הנקבע על ידי העירייה (או המועצה), המגיע אחת לחודשיים אל תיבת הדואר ולא ניתן להשפיע עליו. חשיבה זו אינה נכונה. הארנונה היא למעשה מס, וכמו כל מס ישנם פרמטרים שונים המשפיעים עליו ויכולים להעלותו או להפחיתו. גודל השטח המחויב, קביעת מי המחזיק בשטח, הגדרת סוג השימוש בו (נקרא "סיווג" בעגה המקצועית) או אפילו באיזה אזור הוא מצוי - כל אלו הן שאלות פתוחות שניתן להתווכח עליהן מול העירייה ולהפחית באמצעותן את החיוב השנתי.

השאלה מהו גודל השטח המחויב, לא נפתרת באמצעות מדידה פשוטה של הנכס. לדוגמה, בבניינים מסחריים בהם מממוקמים מספר עסקים שונים, ישנם שטחים משותפים (למשל – לובי, מסדרונות, מקלט או גג) שלעיתים נכללים בשטח המחויב ומגדילים את החיוב ללא הצדקה. מדידה מטעם בעל העסק והגשתה לעירייה פותחת את הנושא לדיון, ואם אכן תתקבל עמדת הנישום שיש לקזז שטחים, הרי שמדובר בחיסכון משמעותי לאורך שנים רבות שיכול להצטבר לסכומים של מאות אלפי שקלים.

אפילו לשאלה טריוויאלית כמו "מהו האזור אליו משויך הנכס?" התשובה אינה ברור מאליה. למעשה לשאלה זו ישנן לפחות שתי תשובות אפשריות שמשמעותן הכספית עצומה.

לדוגמה, משרדנו ייצג תושבי רחוב שלם בצפון העיר תל אביב. מיקום הרחוב היה על הגבול בין שתי שכונות אשר רמתן הסוציו-אקונומית הייתה מאוד שונה. לכן, השאלה לאיזו שכונה שייך הרחוב השפיעה על חיוב הארנונה של התושבים, עד כדי כך שהכפילה אותו פי 2. זאת משום ששכונה אחת הוגדרה כאזור חיוב מופחת, ומהנקודה בה נמצא הרחוב החלה שכונת יוקרה שבה חיובי הארנונה המריאו מעלה לחיוב כפול. מעניין לציין שאחד הכלים בו נעזרה הרשות לצורך שיוך לאזורים היה מיקום דלת הכניסה לבית, כך שמשך תקופה מסוימת אפילו היו מספר בתים באותו הרחוב, ששויכו לאזורים שונים לצורך החיוב בארנונה.  

פרמטר נוסף ואולי המשמעותי ביותר בחיוב ארנונה הוא סוג ה"סיווג". סיווג הוא הגדרת השימוש בנכס, כשהאפשרויות השונות להגדרתו נמצאות בצו הארנונה של הרשות המקומית (עיריית או מועצה) בה הוא נמצא. כשנכס בו עוסקים במלאכת כפיים (נגריות, דפוס, מפעלים שונים וכד') מסווג על ידי העירייה כשימוש של "מתן שירותים" או "משרדים" או סיווג כללי של "בניינים שאינם משמשים למגורים" אזי המשמעות היא החיוב הגבוה ביותר שנמצא בצו של אותה העירייה. ובמילים פשוטות- החיוב המקסימלי. הגדרת השימוש בנכס בצורה נכונה, של "מלאכה" או "תעשייה" תפחית את החיוב הדו חודשי במחצית.

דוגמה נוספת ולא שגרתית היא מצב בו הרשות מחלקת תקופה אחת לשתיים (או יותר) באופן שרירותי. במקרה בו טיפל משרדנו לאחרונה, הלקוח החזיק בבניין בת"א ששכר אותו על-מנת לשפצו. לרוב מכירים בנכס הנמצא בשיפוצים לצורך כ-"נכס שאינו ראוי לשימוש" ומצב זה מזכה את הנכס בפטור מלא מתשלום ארנונה עד לתום תקופת השיפוצים. במצב בו מדובר בבניין שלם ברור כי מדובר על חשבונות דו חודשיים לתשלום בסכומים גבוהים מאוד. באותו מקרה קבעה הרשות כי משך חודש וחצי לא התקיימו שיפוצים בפועל בנכס, ורק לאחר-מכן אישרה זכאות לפטור. חלוקה זו הייתה אבסורדית, כיוון שבאותו חודש וחצי עמל המחזיק על ריקון הנכס, הכנת תשתיות, שבירת קירות וכיו"ב ואילו בקשתו נדחתה כי לא נראו מספיק פועלים בשטח עת התקיימה הביקורת. לאחר ניהול הליך ערר בו הוכח שבמהלך אותם 6 שבועות התנהלו הכנות מסיביות לשיפוץ - הכנות שהן חלק בלתי נפרד מפעולת השיפוץ עצמה (שכן לא ניתן לשפץ נכס מבלי לבצע פעולות מקדימות מסויימות)- קיבל הלקוח פטור מלא מוועדת הערר.    

 מהם התעריפים המיוחדים הנפוצים ועד כמה שווה לבקש אותם?

התעריפים המיוחדים בד"כ יבואו לידי ביטוי בסוג ה"סיווג" שניתן לנכס.

למשל, סיווג "בתי מלאכה ומפעלי תעשייה" יקבל לרוב הפחתה משמעותית כיוון שהרשויות מעוניינות לקדם פעילות יצרנית במחוזותיהן. עסקים בשטחים קטנים יחסית (עד 200 מ"ר) יוכלו לקבל תעריף מופחת של עד 200 שקלים למ"ר. לצורך הכרה בעסק לסיווג זה, יש לעמוד במספר מבחנים שנקבעו בפסיקה ורף ההוכחה אינו פשוט - למשל, צריך להוכיח יצירה של "יש מאין" או של השבחה כלכלית באמצעות הפעילות הנעשית בנכס. לשם ההמחשה, עסקים לעריכת וידאו, פרסומות, עיתונים וכיו"ב אשר יבקשו את הסיווג עלולים לקבל סירוב כיוון שהפסיקה קבעה שעבודת העריכה בלבד אינה מהווה פעילות יצרנית אלא מתן שירותים.  

סיווג נוסף, אשר מוכר בעיקר בתחומי ת"א, הינו "חדר עבודה של אמן בתחום ציור, פיסול, צילום, וידאו ארט". מטרתו של סיווג זה היה ניסיונה של עיריית ת"א למשוך אמנים ויוצרים לעבוד בתחומיה כחלק מהצביון שהיא מייחסת לעצמה כעיר. מדובר בתעריף שיכול להפחית מעל ל-300 שקלים למ"ר. אך, יחד עם זאת, הוצבו תנאים מאוד נוקשים לקבלתו מצד העירייה וביניהם - עיסוק האמן חייב להיות אחד מהארבעה בהם הכירו (ציור, פיסול, צילום, וידאו ארט) ותו לא. בשנים קודמות, צו הארנונה הכיר רק בעשייה בתחומים של פיסול וציור - משרדנו ייצג סטודיו אומנים אשר עבדו בו גם בתחומים נוספים של וידאו-ארט ואנימציה. בתחילה הרשות דחתה את בקשתם לתעריף מופחת כיוון שלא עסקו רק בשני התחומים בהם הכירה, על אף זאת משרדנו הצליח להוכיח שהסיווג רחב יותר וכולל תחומי אמנות נוספים.

כמו כן, רשויות עם אזורי תעשייה ענפים או עם מדיניות לקידום תחום ההיי-טק באזוריהן, נוהגות להוסיף לצו הארנונה תעריף "בתי תוכנה". על אף שמדובר בסיווג שמבחינה משפטית מאוד קשה לקבלו, יש לו פוטנציאל חיסכון אדיר של מעל מחצית מתעריף הארנונה.

בנוסף, האזור בו נמצא הנכס יכול מאוד להשפיע על התעריף המחויב. לשם הדוגמה, בטיוטת צו הארנונה לשנת 2018 של עיריית ת"א, בניינים שאינם משמשים למגורים מחולקים לשלושה אזורים בתעריפים של: 380.84 שקלים למ"ר, 317.59 שקלים ו-260.58 שקלים למ"ר. מנתונים אלו ניתן ללמוד שמיקום העסק שלך יכול להשפיע על עלויות ההחזקה שלו בסכומים של עשרות שקלים לכל מ"ר.

אין תמונה
עו"ד נועה טלבי

 כיצד מגישים בקשה לשינוי סיווג בחיוב הארנונה?

נזכיר שארנונה היא מס. משמע, אין קשר בין השירותים המקומיים שניתנים לעסק מאת הרשות המקומית בה הוא נמצא, לבין גובה הארנונה שהוא משלם. העירייה לא מבצעת פינוי אשפה לעיתים יותר קרובות לעסק שמשלם יותר ארנונה או מנקה את הרחוב שלו לעיתים יותר תכופות. הניסיון להפחית את חיוב הארנונה ולהפכו למדוייק יותר לטובת העסק, הוא לגיטימי ויכול לחסוך כספים רבים במהלך השנים בהן העסק קיים.

כאשר רוצים לשנות את סיווג הנכס, יש לבדוק את הזמן בשנה בו אנו נמצאים ואת סוג הסיווג הנכון לשימוש בו עושה העסק בנכס (כלומר, האם הסוג תואם את מהות העסק). בתל אביב לדוגמה, הפער בין חיוב בסיווג "משרדים" באזור 1 (חלק ממרכז העיר וצפונה) לבין חיוב בסיווג "בית תוכנה" הוא יותר מפי 2. עסק אשר אינו מודע לאפשרויות, יניח כי סיווג "מתן שירותים" או "בניינים שאינם משמשים למגורים" הוא הסיווג הנכון לו, וימשיך לשלם חיובים גבוהים לשווא.

לכן, כדאי להגיש בקשה לשינוי סיווג למנהל הארנונה ברשות המקומית. את הבקשה ניתן להגיש רק בשני מועדים בלבד: בעת קבלת החיוב השנתי (כלומר בסביבות חודש ינואר) או כאשר העירייה מודיעה על שינוי בסיווג במהלך שנת המס. הביורוקרטיה עצמה משתנה ממקום למקום, אבל העיקרון הוא קבוע - בבקשה יש לנמק מה עושה העסק בפועל ומדוע מתאים לו הסיווג המבוקש. לרוב, יתבקש הנישום להביא ראיות לפעילות העסק כדי לגבות את דבריו ולפעמים יישלח גם מפקח מטעם הרשות כדי לערוך ביקורת בנכס ולהיווכח בעצמו מה השימוש שנעשה בפועל בתוך הנכס.

על אף זאת, יש לקחת בחשבון שלא תמיד יהיה קל לקבל את הסיווג הראוי לעסק. למשל, חברת הייטק ממוצעת תניח שברור שיש לסווגה כ"בית תוכנה" אולם תופתע לגלות שבית תוכנה לצרכי ארנונה הוא הגדרה צרה הרבה יותר מאשר זו הרווחת. שכן, הפסיקה קבעה כי "בית תוכנה" צריך להראות "פעילות ייצורית" של תוכנה, כלומר - ממש למכור את התוכנות שהוא מייצר ולא רק למכור רישיונות. עסק שמוכר רישיונות למשתמשים בתוכנה עלול לקבל סיווג של "משרדים".

אם לא די בכך, הפסיקה קבעה שגם אם המכירה הנעשית ע"י העסק היא של תוכנה - יש לבדוק אם פעילותו העיקרית של העסק היא "פיתוח" תוכנה. לצורך העניין, אם עסק פיתח תוכנה, מוכר אותה ללקוחות כ"מוצר מדף" שוב ושוב - יראו את העסק כאילו אינו נמצא יותר בשלב הפיתוח וכעת הוא עסק למכירות ובקשתו לסיווג "בית תוכנה" תידחה.

מאילו טעויות נפוצות להזהר ואיך אתר האינטרנט של העסק שלך יכול להכשיל אותך מקבלת הסיווג?

הנישום לרוב אינו מודע כיצד בדיקות של העירייה עלולות להכשיל אותו בקבלת הסיווג המופחת. למשל, כאשר הוא מודיע לרשות שהוא המחזיק בנכס מסוים יכול להיות שיתבקש להעביר הסכם שכירות. ולימים כאשר יבקש סיווג מופחת מסוים, הרשות עלולה לטעון שבהסכם השכירות שלו הוגדר שימוש אחר לנכס (בסעיף "מטרת השכירות"). לא מזמן משרדנו ייצג עסק "בית תוכנה" אשר הרשות דחתה את בקשתו, במסגרת ההליך הציגה הרשות את הסכם השכירות וציטטה ממנו כי השימוש הוא הפעלת משרד של פסיכולוגית תעסוקתית ולכן - יש לסווג כעסק ל-"מתן שירותים", משרדנו הצליח להפריך את הראייה הזו במהלך החקירות ולבסוף - העסק קיבל את הסיווג המגיע לו.

דוגמה נוספת הינה אתר האינטרנט של העסק. בדרך כלל הנישום התמים לא יוכל לצפות כי הרשות תוציא תדפיסים מאתר האינטרנט שלו ותפסול את הסיווג המופחת בגלל התוכן האמור בו.

לדוגמה, בקשה של בית-דפוס להכיר בו בסיווג מופחת של "בית מלאכה" עלולה להידחות אם ימצא כי באתר שלו הוא מציע למכור מוצרים מוגמרים מודפסים. לאחרונה משרדנו ייצג בית-דפוס אשר היה לו אזור קבלת קהל ובקשתו לסיווג "בית-מלאכה" נדחתה, במקרה זה - אתר העסק דווקא פעל לטובת הנישום (שכן לא ניתן היה לרכוש באמצעותו מוצרים מוגמרים), אולם דווקא במצב זה הרשות לא נסמכה על האתר כראייה.

דוגמה נוספת היא סטארט אפים המנסים להתהדר במגוון לקוחותיהם באתר האינטרנט שלהם, שיופתעו לרעה לגלות שהפרסום העצמי באתר שלהם שימש כנגדם בבואם לקבל הנחת "בית תוכנה". נניח שמדובר בחברה צעירה העוסקת בכתיבת תוכנה, ומשקיעה את מרבית הונה בפיתוח מוצר כלשהו. לאותו הסטארט אפ ישנם לקוחות ספורים אליהם מופצת גירסת הביתא כחלק מהשלב הפיתוחי. אולם, באתר האינטרנט של החברה מוצגים הלקוחות באופן בולט, בעיקר לצורך שיפור תדמית החברה ולצרכי שיווק ללקוחות, לעובדים פוטנציאלים ומשיקולים מסחריים שונים. אותה החברה ממומנת על ידי משקיעים והכנסותיה מהלקוחות מזעריות עד אפסיות, אולם הצגתה כחברה מצליחה ורווחית באתר הבית תפעל נגדה כשתבקש להנות מסיווג "בית תוכנה". העירייה תטען כי לא מדובר בבית תוכנה, שכן התוכנה כבר נמכרת ומשווקת, מדובר על חברה המוכרת את המוצר שלה, קרי חברה למתן שירותים, ולכן לא זכאית להנות מהנחת בית תוכנה אלא תשלם ארנונה בתעריף מלא ויותר מכפול.

אישה בחנות בגדים
אתר האינטרנט יכול להפיל אתכם | אילוסטרציה: Monkey Business Images, Shutterstock

  כיצד סידור חלל העסק יכול לשנות עבור קבלת הסיווג? 

נשמע מוזר שהצבת רהיטים ומיקום עובדים כזה או אחר יכול להשפיע על סיווג הארנונה? ובכן, התשובה היא כן. משרדנו ייצג שני עסקים מתחום מלאכת הכפיים- בית דפוס ונגרייה. גם בבית הדפוס וגם בנגרייה החליטו להקדיש חלק מהחלל הפתוח והעיקרי (OPEN SPACE) של בית העסק לפינת מכירת מוצרים. שם הוצבו מוצרים מוגמרים בתצוגה למכירה וגם עמדת מכירה עם קופה או מחשב. למרות שפינת התצוגה תפסה לא יותר מכמה מטרים רבועים ספורים בפינת החלל, העירייה קבעה שמדובר בעסק שמטרתו מכירה (כמו חנות) ולכן יחוייב לפי החיוב המסחרי המקסימלי. הסיווג לפי חנות למכירה שלל מכל השטח של הנגרייה ושל בית הדפוס את הסיווג הנכון והמתאים לשימוש שלהם בנכס- שהוא מלאכה ותעשייה. לא מיותר לציין שמדובר בחיוב נמוך בכ- 50% ומסתכם בעשרות אלפי שקלים כל חודשיים. הפרדה בין החללים והגדרה ברורה של אזור המכירה יקל על שיוך רוב שטח העסק לסיווג הנכון ולכל היותר יחוייבו אותם מטרים ספורים בחיוב המסחרי המלא.

גם לבתי תוכנה מדובר בעניין חשוב, שכן לרב נעשית בדיקה כמה מהחלל מוקדש ל"פיתוח" התוכנה עצמו וכמה מוקדש לחדרי-ישיבות, חדרים של עובדי אדמינסטרציה וכיו"ב.

עבור מי שמתכנן לעבור משרדים - חשוב לדעת שסיווג בית תוכנה בעיר אחת לא מבטיח סיווג זהה בעיר אחרת, גם אם לעיר קיים סיווג כזה. 

היות ולכל עירייה יש צו ארנונה משלה, משמעות הדבר היא שלמרבה הצער אין קריטריונים אחידים לקביעת חיוב הארנונה וכל רשות מקומית מתנהלת באופן עצמאי בעניין סיווג, שיטת מדידת השטח ומתן הנחות שונות. אם עסק שהוגדר "בית מלאכה" בבני ברק (אשר אין לה סיווג "בית תוכנה") עבר לתל אביב, הוא עלול לגלות שחיוב הארנונה יותר מהכפיל את עצמו היות ועיריית תל אביב מגדירה "בית תוכנה" בצורה שונה מעט, ולשיטתה של העירייה העסק לא זכאי לסיווג המופחת.    

 האם אני יכול לקבל סיווג מסוים אם נדחיתי בשנה שעברה?

חיוב במיסי ארנונה נקבע על בסיס שנתי. משמעות הדבר היא שכל שנת מס פותחת את חיובי הארנונה לדיון, בחינה או שינוי. עניין זה עובד לטוב ולרע - שכן, מצד אחד נישום שלא ידע שהוא יכול לקבל סיווג מופחת, או שהבין לפתע שהוא מחויב בגין שטחים שלא שייכים לו עדיין יכול לבקש לתקן זאת בשנת המס העוקבת, גם אם הבין זאת רק באמצע שנת המס הנוכחית. אבל, מצד שני, גם הרשות יכולה לשנות את החיוב בתחילת שנת מס ולקבוע שהסיווג הנוכחי אינו תואם את השימוש בפועל כיום ויש לעדכנו.  

במצב בו כבר הוגשה בקשה לסיווג בתעריף מופחת ונדחתה, יהיה קושי מסויים לנסות ולשנותו. זאת כיוון שיהיה צריך להוכיח לרשות מה שונה הפעם או מדוע הדחייה מטעמה הייתה שגויה. ייצוג מקצועי באמצעות עורך דין המתמחה בארנונה יכול לעיתים לשנות מצב קיים ולשנות סיווג לעסק מסויים, גם אם בקשתו להנחה נדחתה בשנה הקודמת. העברת המידע המלא לעירייה, הצגת הנתונים אודות הכנסות העסק, חלוקת החלל, מהות העיסוק של העובדים בחברה (להבדיל מהגדרת תפקידם!) יכולה לשנות מצב קיים וכן לשכנע את העירייה לתת את הנחת "בית תוכנה" לחברה שבשנה החולפת הוגדרה כ"מתן שירותים" ושילמה ארנונה כפולה.

איך מגישים השגה על ארנונה? 

בכתיבת השגה על חיוב ארנונה יש להתייחס לכל המכלול, הן מבחינת צורת כתיבת הבקשה והן מבחינת המהות שלה.

מהבחינה הצורנית ההשגה צריכה לכלול את פרטי הנכס במלואם ובאופן שבו הם מוגדרים על ידי העירייה: יש לשים לב, שלפעמים הרשות מחלקת נכס אחד לכמה חשבונות ארנונה ומספרי לקוחות שונים. פעולת החלוקה יכולה להיות לפי החלוקה בשטח אך לפעמים היא נעשית באופן שרירותי מבלי שיש הצדקה לכך. לא מדובר בעניין של מה בכך, משום שעסק יכול לקבל סיווגים שונים לשטחים שונים בו, על סמך אותה חלוקה. כאשר מגישים בקשה להשגה ורוצים שהיא תתייחס לכל שטח העסק, חשוב לפרט בראש המכתב את מספר הנכס ואת כל מספרי חשבונות הארנונה המשוייכים לעסק, על מנת שיטופלו ויכללו בה.

מבחינה מהותית, יש להסביר מהי העילה להגשת ההשגה, לבקש מהעירייה את סיווג הארנונה המתאים ביותר למהות העסק, ולנמק מדוע כך הדבר. חשוב לדעת שמכיוון שהפרשנות של סעיפי הצו צרה ונוקשה, קיים פער גדול בסיכויי ההצלחה כאשר פונים בליווי של משרד עו"ד שהתמחותו בתחום זה, שכן כפי שהראינו קודם לכן, הרשות המקומית יכולה לדחות את הבקשה ולהטיל על העסק סיווג יקר יותר, רק כי החברה כתבה בבקשה שלה משפט המגדיר את פעולתה באופן שאינו תואם במדויק את הפרשנות שניתנה לסיווג בצו.

כל עסק המאמין כי הסיווג שניתן לו אינו נכון יכול להגיש השגה על ארנונה עד 31 למרץ לאותה שנת מס. הדיון בשינוי סיווג ארנונה יכול להמשך חודשים ארוכים, ולכן גם עסקים שקיים דיון פתוח בעניינים על השגת ארנונה משנים קודמות, יכולים להגיש בקשה לסיווג או השגה גם בשנה העוקבת, ללא תלות במצבו של ההליך.  

בנוסף, עסקים שקיבלו שינוי סיווג חד-צדדי ביוזמת העירייה או שינו את כתובת העסק במהלך השנה, זכאים להגשת השגה על החיוב עד 90 ימים ממועד השינוי, ללא קשר לתאריך בשנה.

על מנת לא לפספס את ההזדמנות לערער על התעריף היקר שקבעה הרשות, חשוב להגיש את ההגשה במועד. כדי להוכיח שההשגה שהגשתם הגיעה במועדה, חשוב לשלוח אותה בדואר רשום ולשמור את השובר או אישור המסירה, או להגישה באופן אישי במשרדי הרשות המקומית ולוודא כי חותמים עליה בחותמת עם תאריך המאשרת את קבלתה. 

 מה קורה אם דחו את הבקשה שלי לסיווג?

חשוב לוודא כי התשובה על ההשגה הוחלטה תוך 60 ימים ממנהל הארנונה של הרשות, אחרת ההשגה נחשבת כאילו התקבלה. במידה וקיבלנו מכתב הדוחה את ההשגה נוכל להגיש עליו ערר לוועדת הערר בענייני ארנונה בתוך 30 יום נוספים. את הליך הערר מומלץ שלא לנהל ללא ליווי מקצועי, שכן לרוב נכלל בערר שלב הוכחות - קרי הגשת ראיות והוכחתן, באמצעות הגשת תצהירים וקיום חקירות של המצהירים. בנוסף, לעיתים נדרשת הגשת סיכומים בכתב בסוף ההליך. בהקשר זה כדאי להעיר כי גם במהלך הליך הערר, הצדדים מתבססים על השלבים הקודמים של בקשות לסיווג או של השגה וההחלטות שנתנו עליהן על ידי מנהל הארנונה. לכן, כדאי לזכור כי בעוד שהגשת בקשה לסיווג או השגה הינה הליך פרוצדוראלי פשוט, יכול להיות שתוכנה ישפיע על הליך הערר העתידי – אם המשיג יחליט לנקוט בו, ולכן עדיף מלכתחילה לכתוב אותה בצורה המקצועית ביותר האפשרית.

עו"ד נועה טלבי, היא הבעלים של משרד עו"ד נועה טלבי ושות', העוסק בתחומי רשויות מקומיות, משפט מנהלי וארנונה לעסקים