mako
פרסומת

תביעה ייצוגית: כך חויבו רוכשי דירות בעשרות אלפי שקלים מיותרים

השופטת הדסה אסיף קבעה כי חוזי המכר בפרויקט מחיר למשתכן כללו תניות לא הוגנות שיצרו יתרון חד-צדדי לקבלן. הפסיקה חושפת כשלים במנגנוני חישוב התשלומים שאיפשרו גבייה על תקופות שבהן הכסף כבר היה בידי היזם

עופר פטרסבורג
עופר פטרסבורג
mako
פורסם:
מחיר למשתכן בארמון הנציב בירושלים
אילוסטרציה. לפרויקט המצולם אין קשר לתביעה | צילום: הדס פרוש, פלאש 90
הקישור הועתק

בית המשפט המחוזי אישר לאחרונה ניהול תביעה ייצוגית נגד חברת בנייה בעקבות טענות לתניות מקפחות בחוזי מכר של פרויקט מחיר למשתכן. לפי התביעה, סעיפים בחוזה האחיד גרמו לרוכשי הדירות לשלם עשרות אלפי שקלים מעבר לנדרש.

בית המשפט בחן את מנגנוני ההצמדה בחוזים וזיהה שני כשלים מרכזיים. הכשל הראשון נוגע לחוסר סימטריה: מחיר הדירה הוצמד למדד בשיטה אחת, בעוד התשלומים הוצמדו בשיטה שונה. הפער יצר עיוות שפעל לטובת הקבלן ולרעת הרוכש. הכשל השני התגלה כאשר רוכשים ביקשו להקדים תשלומים: החברה חישבה את ההצמדה לפי המדד העתידי של מועד התשלום המקורי, ולא לפי המועד שבו שולם בפועל. כך נגבתה הצמדה על תקופות שבהן הכסף כבר היה בידי היזם.

עו"ד יעקב בטש, מומחה לליטיגציה מסחרית, אמר כי הפסיקה חושפת את הדרך שבה יזמים משתמשים בחוזים אחידים להגדלת הכנסותיהם. "כשהחוזה מייצר יתרון שאינו הוגן ליזם, בית המשפט יתערב", אמר. "גביית מדד על תקופה שהכסף כבר בקופת היזם היא דוגמה מובהקת לשימוש לרעה בכוח החוזי".

לדבריו, רוב הרוכשים אינם מודעים לגבייה הזו: "הם רואים חישובי מדד מסובכים, סומכים על עורכי הדין של הקבלן, וחותמים".

רוכשי דירות מומלצים לבחון מספר נקודות בחוזה: לוודא שמנגנוני ההצמדה של המחיר והתשלומים פועלים באופן זהה, לבדוק שתשלום מוקדם אינו כפוף להצמדה עתידית, להתעקש על ערבות חוק מכר מלאה ללא חריגות, ולדרוש שכל הבטחה בעל-פה תופיע במסמך כתוב. כמו כן, מומלץ להיעזר בייצוג משפטי עצמאי.