מדינת תל אביב: 44% מהדירות בישראל נמצאות בגוש דן

בישראל כ-3.02 מיליון דירות למגורים, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאמצע 2025. בשנה האחרונה נוספו כ-56 אלף דירות, גידול של 1.9% לעומת 2024. בעשור האחרון נוספו כ-452 אלף דירות בעיריות ובמועצות מקומיות, גידול מצטבר של כ-19.6%.

הנתון הבולט ביותר נוגע לפיזור הגיאוגרפי: 44% מכלל הדירות בישראל מרוכזות בשני מחוזות בלבד. מחוז המרכז מרכז 24.6% מהדירות, ומחוז תל אביב 19.5% נוספים. מדובר בריכוז החריג ביותר בישראל, המשקף את מרכזיותו של גוש דן במפת המגורים הארצית.

ברמה העירונית, ירושלים היא העיר בעלת מספר הדירות הגבוה ביותר: 251,885 דירות, תוספת של כ-2,600 דירות לעומת השנה הקודמת. אחריה תל אביב-יפו עם 222,760 דירות ותוספת שנתית של יותר מ-3,300 דירות.

בשיעור הגידול השנתי בלטו יישובים כמו באר יעקב, גן יבנה ומבשרת ציון, שבהם נרשמה עלייה דו-ספרתית או קרובה לכך במספר הדירות.

פערי צפיפות: בין שתי נפשות לשמונה

בחינת היחס בין דירות לאוכלוסייה מעלה תמונה מורכבת. במחוזות תל אביב וחיפה שיעור הדירות גבוה משיעור האוכלוסייה. לעומת זאת, במחוזות ירושלים, הדרום והצפון, וכן באזור יהודה ושומרון, שיעור האוכלוסייה גבוה יותר משיעור הדירות. הפערים נובעים בין היתר ממבנה הגילים ומגודל משקי הבית.

בערים הגדולות נרשמים פערים חדים במספר הנפשות הממוצע לדירה. בתל אביב-יפו, גבעתיים, רמת גן וחיפה מתגוררות כ-2 עד 2.3 נפשות לדירה בממוצע. בקצה השני, בביתר עילית ובמודיעין עילית מתגוררות יותר מ-8 נפשות בממוצע לדירה. בערים כמו אלעד, בית שמש, בני ברק וירושלים נע הממוצע בין 4 ל-7 נפשות לדירה.

הנתונים מציגים גם את מבנה הבנייה בערים הגדולות. מבנים עם 41 דירות ויותר מהווים כ-3% בלבד מכלל המבנים בישראל, אך שיעורם גבוה יותר בערים מסוימות: בבת ים ובאשדוד כ-9%, ובנתניה, תל אביב-יפו ואשקלון שיעורים גבוהים אף הם.

מנגד, בבאר שבע ובאשקלון למעלה משני שלישים מהמבנים הם בני דירה אחת או שתיים. גם בחדרה ובהרצליה נרשם שיעור גבוה של מבנים נמוכים.

הנתונים מבוססים על מרשם הדירות והמבנים של הלמ"ס, הנשען על דיווחי הארנונה של הרשויות המקומיות.