mako
פרסומת

יו"ר לשכת השמאים נגד ביטול היטל ההשבחה: "יותיר את הפיתוח רק באזורים העשירים"

כנס השמאים באילת חשף עימותים בצמרת הענף. יו"ר לשכת השמאים תקפה את הכוונה לבטל את היטל ההשבחה, ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון הצהיר שיבקש להגדיל את מכסות העובדים הזרים חרף התנגדות האוצר

עופר פטרסבורג
פורסם:
אתר בנייה בקריית גת
צילום: יוסי אלוני, פלאש 90
הקישור הועתק

ועידת שמאי המקרקעין "בחזית הנדל"ן", שנערכה באילת, הציפה פערים מהותיים בין גורמי הממשלה, השמאים והמערכת הפיננסית בנוגע לפתרון משבר מחירי הדיור. הדיונים חשפו עימותים חריפים סביב חסמי התכנון, עלויות העסקת עובדים זרים, והיוזמה לבטל את היטל ההשבחה.

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, פתחה את הוועידה בביקורת נוקבת כלפי ההצעות לביטול היטל ההשבחה. לדבריה, המהלך לא יוריד את מחירי הדיור ועלול לייצר נזק בלתי הפיך בפריפריה. "גריפת לייקים אינה כלי במדיניות ציבורית", הצהירה בוגין. "ההצעות האלה יותירו את ההשקעה רק באזורים החזקים והעשירים בישראל. הדרך הצודקת היא לחשב את ההיטל באמצעות שומה פרטנית". במקביל, בוגין הודיעה כי הלשכה תקדם בלעדיות של שמאים בשימוש בבינה מלאכותית לאומדן שווי מקרקעין ותפרסם קול קורא לפיתוח כלי מקצועי.

בגזרת כוח האדם בענף, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, יצא נגד עמדת הכלכלן הראשי באוצר שקראה לבחון מחדש את הגדלת מכסות העובדים הזרים, והצהיר כי בכוונת המשרד להביא עובדים נוספים. מורגנשטרן התריע כי עלויות הביצוע הן צוואר בקבוק מרכזי לירידת מחירים, ותקף את גובה האגרות: "בבנייה משלמים כמעט פי שלושה על עובד זר מאשר בענפים אחרים, כמעט 30,000 שקל. מדובר ביותר מ-2 מיליארד שקל שהציבור משלם בסוף". הוא חשף כי בדצמבר תיפתח הגרלה נוספת של כ-5,000 דירות בתוכנית "דירה בהנחה", שחציה יוקצה למשרתי מילואים.

גם נתוני המשכנתאות זכו להתייחסות: אבי בדלוב, מנהל זרוע המשכנתאות בבנק מזרחי טפחות, ציין כי המשכנתא הממוצעת טיפסה לכ-1.088 מיליון שקל מתחילת 2026. למרות זאת, לראשונה מאז 2021 נרשמה ירידה קלה ביחס ההחזר הממוצע מההכנסה שעמד על 29.1%. סך המשכנתאות שנלקחו עד אוקטובר הגיע לכ-98 מיליארד שקל.

שירה ברנד, סגנית יו"ר מטה התכנון הלאומי, שפכה אור על מוקד קושי נוסף: העומס בוועדות הערר. לדבריה, כ-85% מתוך כ-6,000 העררים שנידונים כיום עוסקים בהיטלי השבחה. במחוז תל אביב השיעור מזנק ל-93%, ומשך ההמתנה לדיון בערר חדש עומד על כשנתיים. "סכומי היטל ההשבחה גדלו מאוד, ולכן הרבה מאוד מקרים מגיעים לוועדת הערר", סיכמה ברנד.