המכרזים נכשלים, המשפחות עוזבות: כשל התכנון ביישובים הערביים

יותר ויותר משפחות מהחברה הערבית עוזבות בשנים האחרונות את היישובים שבהם גדלו ועוברות לערים יהודיות בצפון ובדרום. לא אידיאולוגיה מניעה אותן אלא מצוקת דיור, תכנון שאינו מותאם למציאות החיים והיעדר פתרונות בשטח. הביקוש הולך וגדל בערים כמו כרמיאל, נוף הגליל, אשדוד, באר שבע ולהבים.

הנתונים מעידים על ממדי התופעה. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כשליש מתושבי נוף הגליל הם ערבים, ובכרמיאל עומד שיעור האוכלוסייה הערבית על כ־5% ומוסיף לעלות בהדרגה. בענף הנדל"ן מתארים תופעה שמתרחבת בשקט: משפחות צעירות מחפשות שכונות חדשות, חינוך איכותי, תשתיות מודרניות וסביבת מגורים מסודרת, ומוצאות אותן מחוץ ליישובים שלהן.

עו"ד, מהנדס ויזם הנדל"ן נאיף אבו סויס, הבונה בחברה הערבית והיהודית, רואה בתופעה תוצאה ישירה של כשל תכנוני. לדבריו, המדינה רוצה לעזור אבל אינה מבינה באמת את החברה הערבית. "אי אפשר לתכנן שכונה ברהט כמו שמתכננים שכונה ברעננה או בסביון", הוא אומר. "לכל חברה יש אורח חיים אחר, גודל משפחות אחר וצרכים שונים לחלוטין".

אחת הדוגמאות הבולטות היא שכונת "מחיר למשתכן" שתוכננה ברהט, שבה הוצעו מאות דירות של כ־70 מ"ר. לדברי אבו סויס, משפחות בדואיות רבות זקוקות לדירות של 110 מ"ר לפחות. "כשהתכנון לא מתאים למציאות, המכרז נכשל", הוא אומר. "אחר כך לוקח שנים לתקן את זה".

הבעיה אינה מוגבלת לדרום. גם ביישובים כמו כפר קאסם, ג'לג'וליה וכפר ברא, לדבריו, יזמים רבים אינם ניגשים למכרזים בגלל עלויות פיתוח גבוהות וחוסר כדאיות כלכלית. "רשות מקרקעי ישראל מתגאה במספרי שיווקי הקרקע, אבל בשטח חלק גדול מהמכרזים לא מצליחים", הוא מסביר. "אגרות הפיתוח גבוהות, התכנון לא מותאם, והיזמים נשארים בחוץ".

"עברנו לכרמיאל בשביל הילדים"

סמיר ואשתו, זוג צעיר מהגליל, חיפשו במשך שלוש שנים מגרש לבנייה ביישוב שבו גדלו. "כל הזמן הבטיחו שכונות חדשות, אבל שום דבר לא התקדם", הוא מספר. "בסוף קנינו דירה בכרמיאל. רצינו גנים טובים, פארקים וסביבה מסודרת לילדים".

גם משפחת אבו רומי, שעברה לנוף הגליל, מתארת החלטה שנבעה מאיכות חיים. "לא עניין אותנו אם זו עיר יהודית או ערבית", אומרת אם המשפחה. "רצינו דירה חדשה, חניה, מוסדות חינוך ותחושת יציבות. ביישוב שלנו כבר לא הצלחנו למצוא פתרון".

בדרום מספרים מתווכים כי גם להבים ובאר שבע מושכות יותר ויותר משפחות ערביות מהמגזר הבדואי, המחפשות תשתיות מודרניות, חינוך איכותי ונגישות תעסוקתית.

בענף הנדל"ן מעריכים כי ללא שינוי מהותי במדיניות התכנון, התופעה רק תלך ותתרחב. "הפתרון לא נמצא בעוד הודעות חגיגיות על שיווקי קרקע", מסכם אבו סויס. "הפתרון הוא להקשיב באמת לצרכים של האנשים שחיים ביישובים האלה. ברגע שהתכנון יתאים לחיים עצמם, גם המכרזים יצליחו, גם היזמים יחזרו וגם הצעירים יישארו ביישובים שלהם במקום לעבור לערים אחרות".