הפגיעה בבתי הזיקוק מזרזת את העתקתם לדימונה
ראש עיריית חיפה יונה יהב הצטרף לקריאה להעברת המפעלים. ראש עיריית דימונה בני ביטון מקדם את הקליטה: "בין 1,100 ל-1,500 מקומות עבודה חדשים בנגב המזרחי"


הפגיעה במתחם בזן בחיפה משברי יירוט במהלך המטח האיראני ביום חמישי מזרזת את ההליך להעתקת מפעלי בתי הזיקוק לדימונה, במרחק עשרה קילומטרים מהעיר. זו הפעם השנייה שהמתחם נפגע מירי איראני, לאחר פגיעה דומה במבצע "עם כלביא". ראש עיריית חיפה יונה יהב קרא היום להעתקת המפעלים, לצד החלטת ממשלה הקובעת כי המפעלים המזהמים במפרץ חיפה אמורים להתפנות עד סוף 2029.
בפגישה שנערכה לאחרונה בנושא השתתפו שר האנרגיה אלי כהן, נציגים בכירים ממשרדי ממשלה, סגן הרמטכ"ל לשעבר משה קפלינסקי וראש עיריית דימונה בני ביטון. במהלך הדיון הוצגו טיוטות מסמכים לקראת ישיבת ממשלה הצפויה במרץ, שבה תאושר התוכנית באופן עקרוני.
שר האנרגיה כהן הגדיר את המהלך כאסטרטגי: "זהו צעד שמשלב אחריות סביבתית עם חיזוק הפריפריה. אנחנו מחברים בין תיקון סביבתי באזור הצפוף של חיפה לבין מנוע צמיחה כלכלי בדרום".
ביטון הדגיש כי לא מדובר בהעתקת המפעלים המיושנים מחיפה, אלא בהקמת מפעלים חדשניים העומדים בתקנים המחמירים של המשרד להגנת הסביבה, שהביע תמיכה עקרונית במהלך. לדבריו, מדובר באחת הבשורות הכלכליות הגדולות שידעה דימונה בעשורים האחרונים. "אנחנו מדברים על בין 1,100 ל-1,500 מקומות עבודה חדשים בנגב המזרחי, מאות מהם מיועדים לתושבי דימונה, ובשכר הגבוה מהממוצע במשק", אמר.
בתגובה לביקורת מצד האופוזיציה במועצת העיר אמר ביטון: "הנגב המזרחי לא יהיה החצר האחורית של אף אחד. כל פעילות תעמוד בתקנים סביבתיים מחמירים ובפיקוח מלא של המדינה". הוא הוסיף כי הצעירים בדימונה זקוקים לעתיד תעסוקתי במקום, לא להבטחות.
המהלך צפוי לשחרר שטחים יקרי ערך במפרץ חיפה ובמקביל להפוך את דימונה למרכז תעשייתי טכנולוגי.