למרות המחירים הגבוהים: הישראלים קונים יותר דירות מבעבר

למרות העלייה המתמשכת במחירי הדיור, שיעור הישראלים המתגוררים בדירה בבעלותם נמצא במגמת עלייה בעשור האחרון. ממחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום (ב') ומתבסס על נתוני סקר האורך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי בין השנים 2013 ל-2022 עלה שיעור משקי הבית שגרים בדירה בבעלותם מ-62 אחוזים ל-69 אחוזים.

המחקר, שנערך על ידי פרופ' בנימין בנטל וד"ר לביב שאמי, מצביע על פערים בהרגלי המגורים בין מגזרים ואוכלוסיות. הנתון הבולט ביותר נרשם בחברה הערבית, שם זינק שיעור הבעלות על דירות בקרב משקי הבית שנבדקו מ-60 אחוזים ל-79 אחוזים בתוך עשור. במקביל, שיעור המתגוררים בדירות של קרובי משפחה באוכלוסייה זו ירד מ-18 אחוזים לשבעה אחוזים. להערכת החוקרים, נתונים אלו משקפים שינוי מגמה של מעבר ממודל מסורתי של מגורים בנכס של קרוב משפחה למודל בעלות עצמאית. עוד עולה מהנתונים כי בניגוד למגזר היהודי, שם נמצא קשר חיובי בין רמת ההכנסה לשיעור הבעלות על דירה, באוכלוסייה הערבית שיעורי הבעלות דומים בכל רמות ההכנסה.

מנגד, על פי הנתונים, שוק השכירות בישראל מאוכלס כיום יותר במשקי בית של אדם אחד ובאוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ובינוני. שיעורם של משקי בית של אדם אחד בקרב ציבור השוכרים גדל במהלך העשור מ-32 אחוזים ל-38 אחוזים. החוקרים מייחסים מגמות אלו, בין השאר, לעליית מחירי הדיור שמרחיקה אוכלוסיות אלו מרכישת נכס.

יציבות בהרגלי המגורים

עוד עולה מן המחקר כי הרגלי המגורים של הישראלים מתאפיינים ביציבות גבוהה. 98 אחוזים מבעלי הדירות ו-92 אחוזים מהשוכרים נותרים באותו סטטוס מגורים גם בשנה שלאחר מכן. הנתונים מראים כי גם בעת מעבר דירה נשמר הסטטוס על פי רוב: 71 אחוזים מבעלי דירות שעוברים דירה נוטים לעבור לדירה אחרת שבבעלותם, ו-69 אחוזים מהשוכרים שעוברים דירה עוברים לדירה שכורה אחרת. בנוסף, ישראלים מחזיקים בדירתם כ-14.5 שנים בממוצע.

בהשוואה בין-לאומית, בהסתמך על סקרי חתך, שיעור הבעלות על דירה בישראל לשנת 2023 עמד על כ-71 אחוזים. מדובר בנתון הדומה לממוצע במדינות ה-OECD, בהן קנדה (כ-70 אחוזים), בריטניה (כ-68 אחוזים) וארצות הברית (כ-66 אחוזים). עם זאת, קיים פער מהותי לעומת מדינות מערב אירופה כמו גרמניה, שבה שיעור הבעלות עומד על כ-41 אחוזים בלבד ואוסטריה (כ-45 אחוזים).

"משקי בית רבים בישראל עדיין מעדיפים להתאמץ ולרכוש דירה, משום שבעלות מעניקה תחושת ביטחון ויציבות כלכלית ואישית", אומר פרופ' בנטל בהתייחסו לממצאים. לדבריו, על המדינה למקד את המדיניות הן בהורדת המחירים והן בביסוס שוק שכירות ארוכת טווח. ד"ר שאמי מוסיף כי המעבר לבעלות עצמאית בחברה הערבית עשוי להשפיע בטווח הארוך על יכולתם של משקי הבית הללו לבנות הון כלכלי לעתיד.