הפער בין החזון למציאות: קריית שמונה מכוונת ל-70 אלף תושבים למרות הקשיים בשטח
מתוך כ-25 אלף תושבים שחיו בעיר לפני המלחמה, רק כ-60 אחוז שבו אליה. למרות זאת, העירייה מקדמת פרויקטים נרחבים של התחדשות עירונית, בהם מתחם שישלש את מספר הדירות בשכונת ז'בוטינסקי. אלא שההיתכנות הכלכלית נשענת על סיוע ממשלתי מוגבל, ודוח מבקר המדינה כבר חשף בעבר כי מיזמים דומים נותרו תקועים


עיריית קריית שמונה מציבה יעד שאפתני של 70 אלף תושבים בתוך עשור עד 15 שנה, אולם הנתונים בשטח מצביעים על מציאות הפוכה: מתוך כ-25 אלף תושבים שהתגוררו בעיר ערב מלחמת חרבות ברזל, שבו אליה עד כה כ-15 אלף בלבד (כ-60%), כך עולה מנתונים עדכניים. בניסיון לשקם ולהגדיל את האוכלוסייה, העירייה תולה תקוות בפרויקטים של התחדשות עירונית, אך הוצאת התוכניות לפועל תלויה בכדאיות כלכלית שעדיין לא הובטחה.
אחת מתוכניות הפינוי-בינוי הגדולות המקודמות כיום בעיר היא במתחם הנרייטה סאלד בשכונת ז'בוטינסקי. התוכנית מציעה להקים כ-1,280 דירות במקום 271 דירות ותיקות, תוספת דרמטית שדורשת גם הרחבה של התשתיות. לדברי ראש העירייה אביחי שטרן, מתחם פיילוט יעקב מלול כבר תוקצב ונמצא לקראת יציאה למכרז לבחירת יזמים, ושני מתחמים נוספים מקודמים בוותמ"ל. בנוסף, צפויה לקום בקרוב מנהלת מטעם משרד הבינוי והשיכון לחיזוק מבנים ותוספת ממ"דים גם מחוץ למתחמים הגדולים.
עם זאת, פרויקטים מסוג זה בפריפריה אינם מסוגלים להישען על כוחות השוק בלבד, שכן מחירי המכירה של הדירות החדשות אינם מכסים את עלויות הבנייה והמימון. כתוצאה מכך, הם תלויים במענקי ממשלה. שטרן מזהיר כי היקף התקציב הממשלתי מוגבל ולא יוכל לתת מענה לכלל התוכניות. עו"ד רחלי וייזר פלד ממשרד שרקון, בן עמי, אשר ושות' (CBA) מציינת כי האתגר המרכזי הוא הפיכת המיזמים לכדאיים כלכלית באמצעות השקעה ממשלתית רחבה, כדי שאלה לא יישארו על הנייר, תופעה שעליה כבר הצביע דוח מבקר המדינה ביוני 2026. הצלחת התוכנית תיבחן בסופו של דבר ביכולת למשוך אוכלוסייה חדשה לעיר שעדיין מתקשה להחזיר את תושביה המקוריים.