מלכודת הממ"דים של "חרבות ברזל": פיקוד העורף מאשר, ואז מתחמק מאחריות תכנונית
אלפי ישראלים בונים ממ"דים במסלול המקוצר שיצרה המדינה, אך מקרה בתל אביב חושף לקונה משפטית מסוכנת: פיקוד העורף טוען בבית המשפט שאינו אחראי לחוקיות התכנונית של ההיתרים שהוא עצמו מנפיק. התוצאה: דיירים שפעלו כחוק מקבלים התראות על צווי הריסה
האם "המסלול המהיר" לבניית ממ"דים במלחמת "חרבות ברזל" הוא למעשה מלכודת משפטית שמסכנת את כספם של בעלי הדירות? סכסוך שכנים בתל אביב חושף בימים אלו עמדה משפטית מטלטלת של פיקוד העורף, שעשויה להשליך על אלפי פרויקטים של מיגון ברחבי הארץ ולהותיר אזרחים חשופים לתביעות ולסנקציות, דווקא בעת מלחמה.
הסיפור מתחיל בבניין משותף בתל אביב. הדיירים, שביקשו להתמגן מפני ירי טילים, קיבלו כדין אישור רשמי מפיקוד העורף ("הרשות המוסמכת") להקמת ממ"דים במסלול הפטור מהיתר (הוראת שעה). אלא שעם תחילת העבודות, עתרו השכנים לבית המשפט המחוזי בטענה כי הממ"דים נבנים ב"קו אפס" וחוסמים להם אור ואוויר.
עד כאן, סכסוך שכנים שגרתי. הדרמה האמיתית התחילה כשהמדינה הגישה את תגובתה לבית המשפט.
בתגובה רשמית שהוגשה לבית המשפט, ביקש פיקוד העורף להימחק מהתביעה. הטענה המרכזית של הפרקליטות בשם פיקוד העורף הייתה מפתיעה: הרשות המוסמכת טענה כי האישור שלה נוגע אך ורק ל"סטנדרט ההנדסי-מיגוני" (עובי קירות, תקן בטון וכדומה), וכי האישור "אין בו כדי להוות אישור תכנוני להתאמת העבודות לתוכניות ו/או לדיני התכנון".
במילים פשוטות: פיקוד העורף "מנקה את ידיו" מאחריות. הוא אומר לאזרח: אישרנו לך לבנות ממ"ד, אבל אם המיקום שלו בעייתי מבחינת חוקי התכנון העירוניים – זו לא הבעיה שלנו.
התוצאה בשטח לא איחרה לבוא: אף שהדיירים מחזיקים באישור חתום של פיקוד העורף, הפיקוח העירוני בתל אביב הודיע כי בכוונתו להוציא צו הריסה מינהלי לממ"ד הנבנה בטענה לאי-חוקיות, ובית המשפט המליץ לעצור מיד את העבודות. הדיירים מצאו את עצמם עם שלד בטון, הוצאות עתק, ואיום ממשי בהריסה – כל זאת כשהם אוחזים בנייר רשמי של המדינה שמתיר להם לבנות.
"כאוס תכנוני בחסות המדינה"
"מדובר ברעידת אדמה משפטית שמרוקנת מתוכן את כל תקנות החירום", מתריע עו"ד עופר אבן, מומחה לנדל"ן ותכנון ובניה המעורב בפרשה.
"המדינה יצרה מסלול עוקף בירוקרטיה כדי להציל חיים", מסביר עו"ד אבן. "הציבור מסתמך על האישור של פיקוד העורף כעל 'תעודת ביטוח'. אבל כעת מתברר שבזמן אמת, הרשות המוסמכת מנקה את ידיה מאחריות. המשמעות של עמדת פיקוד העורף: אם הם בודקים רק את טיב הבטון ולא את החוקיות התכנונית, יתכן שכל היתר שניתן לפי תקנות לשעת חירום – פשוט אינו תקף משפטית בפני עצמו כהיתר בניה".
לדברי עו"ד אבן, המצב הנוכחי יוצר אנומליה בלתי נסבלת: "נוצר ואקום מסוכן. פיקוד העורף לא בודק קווי בניין, הוועדה המקומית לא מעורבת בשלב האישור, והאזרח נופל בין הכיסאות. המשמעות הפרקטית היא שכל בניין שמזמין עבודות מיגון עלול להיקלע לקרב משפטי באמצע היציקות, כשהוא חשוף לתביעות ולצווי הריסה מצד העירייה – וכל זאת כשיש בידו היתר בניה רשמי של המדינה".
המקרה בתל אביב הוא ככל הנראה רק קצה הקרחון. בעוד שהמלחמה היא חלק מחיינו והצורך במיגון גובר, אלפי בקשות דומות מאושרות ב"סרט הנע" של פיקוד העורף. אם בתי המשפט יקבלו את עמדת המדינה כי האישור הביטחוני אינו מהווה אישור תכנוני מחייב, אנו צפויים לגל של תביעות, צווי הריסה ועצירת פרויקטים של מיגון דווקא באזורים המאוימים ביותר.