"האמנו שהם בחיים לאורך כל הדרך"

מבצע החילוץ בבניין שקרס בחיפה הסתיים היום (ב') בטרגדיה. כוחות פיקוד העורף ושירותי הכבאות חילצו את גופותיהם של ארבעת בני משפחת גרשוביץ, בתום פעילות מאומצת של 18 שעות.

סרן במיל' אחיה שאול, מהנדס ביחידת חילוץ והצלה, פיקד על הפעולה ההנדסית. הזירה ברחוב שמשון בכרמל הציבה לכוחות אתגרים חריגים במיוחד. הבניין ניצב על צלע הר תלולה שהקשתה מאוד על הגישה. "כשהגענו לשטח המראה היה של כאוס טוטאלי", שיתף שאול. "אבל בתוך הכאוס פעלנו כמו מכונה משומנת".

צוותי רפואה, מודיעין והנדסה פעלו יחד בשטח. המחלצים למדו היטב את תוכניות הדירות בניסיון לאתר את הלכודים. הטיל האיראני פגע בבניין אך לא התפוצץ, ושלוש הקומות העליונות קרסו מעוצמת הפגיעה הפיזית. הלכודים שהו בקומה התחתונה, ונראה שניסו למצוא מחסה בחדר פנימי.

המאמץ המרכזי נשען על שיטת המנהור. הכוחות קדחו בבטון וסללו מנהרות תת-קרקעיות אל עומק ההריסות. טכניקה זו אפשרה למחלצים להתקדם במדויק אל היעד. בנוסף, היא צמצמה משמעותית את סכנת הקריסה של המבנה המעורער. הכוחות גם הציבו קורות תמיכה כדי לייצב את השרידים.

"הדרך הזו אולי נראית מסוכנת", הסביר שאול, "אך זוהי השיטה הבטוחה והחכמה ביותר שפיתחנו". במקביל, המחלצים חששו כל העת מראש הנפץ שנותר בזירה. "פעלנו בעדינות יתרה בגלל סכנת הפיצוץ", הוסיף המהנדס. למרות זאת, הוא הדגיש כי הצוותים סמכו לחלוטין על שיטת העבודה. הם ידעו שהטכניקה המוקפדת שומרת על חייהם.

כדי לייעל את החיפושים, המחלצים נעזרו גם באיכון סלולרי. ציוד מכני כבד סייע בפינוי של שברי הבטון הגדולים. במקביל, צוותי הכיבוי השתלטו במהירות על שריפה שפרצה מפיצוץ בלון גז.

המאמצים התמקדו בהגעה לולדימיר וילנה גרשוביץ, לבנם דמיטרי ולבת זוגו לוסיל-ג'ין. ההורים עלו לארץ בשנות התשעים. הבן ובת זוגו הגיעו לדירה כדי לסייע לאב המבוגר. עד לרגע האחרון, המחלצים קיוו למצוא אותם בחיים.

שאול ציין כי לכודים מצליחים לעיתים לשרוד בתוך חללי אוויר. "האמנו שהם בחיים לאורך כל הדרך", אמר בכאב. בסופו של דבר, הכוחות איתרו את ארבעת בני המשפחה ללא רוח חיים. "זו תוצאה כואבת שתלווה את כולנו", סיכם שאול את המבצע הקשה.