מלחמה חדשה באופק: טורקיה נגד ישראל על ציר הסחר לאירופה

המלחמה באיראן והסגר על מצר הורמוז הפכו נתיב סחר תיאורטי לסוגיה דחופה. שני מסלולים יבשתיים מתמודדים על התפקיד של גשר בין אסיה לאירופה, מסלולים שיכולים לקצר עד שליש מזמני השילוח בין שתי היבשות ולהפחית את התלות במעברים ימיים דרך תעלת סואץ ומצר באב אל-מנדב.

מצד אחד עומדת תוכנית IMEC, המכונה גם "מסילת השלום". הפרויקט הוכרז בספטמבר 2023 בפסגת G20 בהודו, בנוכחות נשיא ארצות הברית דאז ג'ו ביידן, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. התוכנית נועדה לשנע סחורות בנתיב יבשתי מהודו דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל עד לנמל חיפה, ומשם באוניות לאירופה. המסלול היבשתי, באורך כ-2,000 קילומטר, אמור לקצר את נתיב השילוח ב-4,000 קילומטר לעומת המסלול הימי דרך תעלת סואץ.

הרעיון אינו חדש. כבר ב-2017 יזם שר התחבורה דאז ישראל כץ את תוכנית "מסילות לשלום אזורי", שנועדה לחבר את נמלי המפרץ הפרסי לנמל חיפה. פרויקט IMEC נתפס כהרחבה בינלאומית של אותה חזון, ובהמשך הדרך הוכנו תשתיות ראשוניות גם באזור בית שאן כמסוף רכבת בין ירדן לישראל.

הפרויקט קיבל תנופה חדשה לאחרונה. בפברואר 2026, במהלך ביקורו של ראש ממשלת הודו מודי בבית הלבן, הכריז הנשיא טראמפ על כוונה משותפת לקדם את המסדרון. "הסכמנו לעבוד יחד על אחד מנתיבי הסחר הגדולים בהיסטוריה", אמר טראמפ, "מהודו לישראל לאיטליה ומשם לארצות הברית."

מנגד, טורקיה מקדמת מסלול מתחרה. הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, שהתנגד בגלוי לפרויקט IMEC שדילג על מדינתו, הוביל את תוכנית "דרך הפיתוח". מדובר במסדרון תחבורתי באורך כ-1,200 קילומטר שיחבר את נמל אל-פאו הענק בדרום עיראק לגבול טורקיה, ומשם לאירופה. באפריל 2024 חתמו טורקיה, עיראק, קטר ואיחוד האמירויות על מזכר הבנות לשיתוף פעולה בפרויקט, שעלותו מוערכת ב-17 מיליארד דולר.

שר התחבורה הטורקי עבדולקאדיר אוראלואולו הציג תוכנית השקעה בהיקף של כ-20 מיליארד דולר מצד טורקיה בלבד, הכוללת 2,094 קילומטר של מסילות רכבת בשטח טורקיה שיתחברו לרשת העיראקית. לפי התוכנית, רכבות מהירות בנות 300 קמ"ש יקשרו בין המפרץ הפרסי לאירופה, ומשלוח שיוצא מנמל אל-פאו יוכל להגיע ללונדון בדרך היבשה בלבד.

המהלך הסורי

כתבה שפורסמה השבוע בכאן חדשות ברשת ב' חשפה ממד נוסף בתחרות. טורקיה של ארדואן וסוריה של אחמד א-שרע פועלות יחד להקמת מסדרון כלכלי חדש מהמפרץ לאירופה, שעשוי להחליף את ישראל בנתיב הסחר. לדברי הדיווח, בסוריה מדברים על פרויקטים של קו רכבת מהירה שיחבר אותה לסעודיה דרך ירדן, ועל רשת צינורות נפט מצפון מזרח סעודיה לנמלי סוריה.

המלחמה באיראן דווקא חידדה את הרלוונטיות של נתיבים אלה. אנקרה ודמשק, שההשפעה הישירה של הלחימה עליהן קטנה יחסית לשאר מדינות האזור, מזהות חלון הזדמנויות. במקביל, שר המסחר הטורקי עומר בולאט הצהיר כבר שאנקרה תפתח מסדרון יבשתי מטורקיה דרך סוריה וירדן למדינות המפרץ, בתוך שנה. הדבר התאפשר הודות להפיכה בסוריה בדצמבר 2024, שהובילה לחידוש הובלת סחורות במשאיות בין טורקיה למפרץ אחרי הפסקה של כ-14 שנים בשל מלחמת האזרחים.

מרכיב נוסף בפאזל הוא צרפת. בפברואר 2026 הגיש נשיא לבנון ג'וזף עאון בקשה רשמית לנשיא צרפת עמנואל מקרון לשלב את נמלי ביירות וטריפולי במסדרון IMEC. שליחו של מקרון לענייני IMEC, ז'רר מסטרלה, נפגש עם עאון בארמון בעבדא. הערכות עסקיות בלבנון מדברות על הכנסות של ארבעה עד חמישה מיליארד דולר בשנה ואלפי משרות.

אלא שהצעד הלבנוני מעורר מחלוקת. העיתון הלבנוני "אל-אח'באר" תיאר את הפנייה כ"צעד לעבר ישראל", שכן המסלול המקורי של IMEC עובר דרך נמל חיפה. הצעת צרפת נועדה להרחיב את המסדרון צפונה ללבנון, אך לא לעקוף את ישראל, אלא להוסיף נקודת מעבר נוספת לצד חיפה.

גדעון ברומברג, מנכ"ל ארגון אקופיס מזרח תיכון, אמר לכאן חדשות כי הסעודים מבינים שפרויקט IMEC הוא אינטרס הכרחי, אך יש להם ברירות. לדבריו, הם יכולים להעביר סחורות דרך חיפה, צפונה דרך סוריה וטורקיה, או דרך מצרים. ברומברג הוסיף כי מוכנות סעודיה לעבור דרך חיפה מותנית בכך ש-IMEC יהיה חלק מפרויקט מדיני שכולל גם קידום מול הפלסטינים.

המשמעות ברורה. אם ישראל לא תיכלל בנתיב הסופי, מדובר בהפסדים עתידיים של מיליארדי דולרים. הבנק העולמי כבר אישר מימון של 930 מיליון דולר לשיקום מסילות הרכבת בעיראק, מה שמקדם את דרך הפיתוח הטורקית. מנגד, הסכם הסחר החופשי בין הודו לאיחוד האירופי שנחתם בתחילת 2026 מחזק את ההיתכנות של IMEC. שני הפרויקטים רצים במקביל, והשאלה מי ינצח תיקבע לא רק על ידי כסף ותשתיות, אלא בעיקר על ידי גיאופוליטיקה.