מה שלא כתבתם בחוזה - לא תקבלו: התיקון שמשנה את כללי המשחק בנדל"ן

מליאת הכנסת אישרה השבוע בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק החוזים, שמצמצם את הלכת אפרופים. ההלכה, שנקבעה לפני כשלושה עשורים, אפשרה לבתי המשפט לפרש חוזים לא רק לפי הכתוב בהם, אלא גם לפי נסיבות חיצוניות וכוונת הצדדים.

התיקון מעניק עדיפות ברורה ללשון ההסכם בחוזים עסקיים, ועסקאות נדל"ן נכללות ברובן בקטגוריה זו. המשמעות: בתי המשפט צפויים להיצמד למה שכתוב בחוזה, ופחות לנסות להשלים הבנות שלא עוגנו במפורש.

עו"ד שי אליאב ממשרד גינדי-כספי מסביר: "בעצם התיקון העניק המחוקק בכורה להסכמות הצדדים, כפי שהן באות לידי ביטוי בלשון החוזה. בכך קבע כלל סטטוטורי חד משמעי, המחזק את הוודאות העסקית, את עקרון חופש החוזים ואת יכולתם של הצדדים להסכם לכלכל את צעדיהם ולהעריך סיכונים בצורה מושכלת, בעיקר בעולם העסקי".

עו"ד סיגל מיכאלי מאותו משרד מוסיפה: "עסקאות נדל"ן הן מטבען מורכבות וארוכות טווח. התיקון מחדד את החשיבות של ניסוח מדויק, וההבנה שמה שלא נכתב עלול שלא להילקח בחשבון".

התיקון מבחין בין סוגי חוזים: חוזים עסקיים, כולל עסקאות מכר, הסכמי יזמות והתחדשות עירונית, יפורשו לפי לשונם בלבד. לעומת זאת, חוזים אחידים, חוזי עבודה והסכמים קיבוציים ימשיכו להיבחן גם לפי נסיבות חיצוניות.

עו"ד אליאב מסכם: "מרכז הכובד חוזר לשולחן המו"מ ולנוסח ההסכם. מי שלא יקפיד על ניסוח ברור ומדויק יתקשה להשלים פערים בדיעבד".