אושרה רפורמת הקרקעות בנגב: פריצת דרך היסטורית או צעד זהיר מדי?

מועצת מקרקעי ישראל אישרה מתווה חדש להסדרת קרקעות ביישובי הבדואים בנגב. השלב הראשון יכלול פיילוט בחמישה יישובים על שטח של כ-46 אלף דונם, וישלב הסדרה, פיצוי מדורג, תמריצים כלכליים ואפשרות להפקעה במקרה של חוסר שיתוף פעולה. המטרה היא למצוא פתרון למאות אלפי דונמים במחלוקת ועשרות אלפי תושבים.

השר עמיחי שיקלי ומנכ"ל רשות הבדואים יובל תורג'מן, שהובילו את המהלך, מציגים אותו כצעד משמעותי בסוגיה שנדחקה הצידה שנים רבות. עם זאת, הפיילוט המצומצם מעלה ספקות בשטח האם מדובר בשינוי אמיתי או בניסיון נקודתי.

חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר: "המהלך חשוב, אך הוא רק חלק מהפתרון. ללא ריכוז סמכויות גוף אחד שכולל תכנון, הקצאת קרקע ואכיפה, יהיה קשה לייצר שינוי אמיתי". גישה זו משקפת את עמדת המכון, לפיה נדרש מהלך משולב של משילות, חינוך, אכיפה וכלכלה.

בחודשים האחרונים נרשמת התקדמות בזירות נוספות: החזרת המאבק בנשק הלא חוקי למרכז הבמה, הצעות להקשחת האכיפה, צעדים בתחום החינוך ויוזמות להתמודדות עם פוליגמיה. במישור הכלכלי, הדגש מושם על פיתוח תעסוקה חוקית.

גורמים מקצועיים רואים במתווה החדש חלק מפתרון רחב שטרם הושלם, ועולה השאלה האם רשות הבדואים תקבל סמכויות ביצועיות. במקביל, בחברה הבדואית ובארגוני זכויות אדם מזהירים מפגיעה בזכויות קניין ללא בניית אמון ושיתוף פעולה.