הדולר נחלש: עולים נדרשים להון גבוה יותר לדירה

למרות העלייה בביקוש למעבר לישראל, התחזקות השקל אל מול הדולר מהווה כיום חסם כלכלי עבור משפחות יהודיות מחו"ל המבקשות לרכוש דירה. מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, משה לארי, ציין בכנס השנתי של הבנק כי שער המטבע מכביד על הרוכשים הפוטנציאליים ודורש מהם תקציב גבוה מבעבר.

"המלחמה והתגברות האנטישמיות בעולם הובילו לעלייה חדה בפניות של משפחות יהודיות שמתעניינות ברכישת דירה בישראל. אלא שבמקביל, ירידת הדולר מחייבת אותן להיערך עם תקציב גבוה יותר", אמר לארי.

על פי נתוני הבנק, חל שינוי בהרגלי הרכישה של תושבי החוץ, הכולל מעבר מרכישות פרטניות לעלייה קהילתית. קבוצות של משפחות מאותה קהילה בחו"ל מתארגנות יחד ורוכשות מקבצי דירות, ולעתים אף בניינים שלמים, במטרה לשמר את המרקם החברתי שלהן גם בישראל. במקרים רבים מדובר במשפחות מורחבות שבוחרות לגור בסמיכות גיאוגרפית.

עיקר הביקושים מתרכזים בערים עם תשתית קהילתית מבוססת לעולים. ירושלים, רעננה ונתניה ממשיכות להוביל, לצד עלייה בביקושים גם בבית שמש, אפרת וזכרון יעקב. לדברי נציגי הבנק, בערים אלו נוכחות הרוכשים מחו"ל מהווה חלק ניכר משוק הנדל"ן המקומי.

על מנת להתמודד עם הפער הכלכלי, בבנק מקדמים פתרונות אשראי מותאמים לעולים. עם זאת, המשמעות בפועל עבור אלו המתכננים עלייה היא דרישה להבאת הון עצמי גבוה יותר מבעבר כדי להשלים את העסקה.