הבוקר (ב') נערך במלון רויאל ביץ׳ בתל אביב פורום DUN'S 100 השנתי של בכירי ענף האדריכלות בישראל של דן אנד ברדסטריט, בהנחיית עו״ד דפנה שחר. ענף האדריכלות הינו אחד מעמודי התווך של ענפי התכנון, הבניה והנדל"ן בישראל. בכירי הענף מעורבים באופן מלא בתהליכי התכנון והביצוע של פרויקטים רבים ומכל הדיסציפלינות הקיימות, כגון דיור, משרדים, תשתיות וכדומה, ומתמודדים עם אתגרים רבים המחייבים דיון מעמיק ומתן פתרונות ראויים.

במסגרת הפורום עסקו בכירי הענף באתגרים המגוונים הניצבים בפני מובילי ודנו בנושאים שעל סדר היום המקצועי: השלכות משבר הקורונה על הענף, כניסת הטכנולוגיה לתחום התכנון, תמונת מצב כח אדם בענף - העלייה בביקוש לעבודה, הצעת החוק שעומדת להחמיר את המצב הקיים (תיקון 128), פיזור הסמכויות בין משרדי הממשלה לעיכוב היתרי הבנייה, ונושאים רבים נוספים.

"ענף האדריכלות מהווה חלק אינטגרלי בפעילות ענף הנדל"ן בישראל וחווה שיבוש בפעילות בצל משבר הקורונה", אמרה . אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנאליזה בדן אנד ברדסטריט. "בישראל קיימים כ-3,000 משרדי אדריכלים (כולל משרדים קטנים ואדריכלים עצמאיים) ונכון לשנת 2021, קיימים כ-11,500 מחזיקי תעודת אדריכלות, כאשר על פי הערכות, רק כמחציתם פעילים בשוק כאדריכלים. ענף האדריכלות באופן מסורתי מאופיין במחסור בכוח אדם מקצועי, כאשר בשנות שגרה כמחצית ממחזיקי תעודת אדריכלים מעדיפים לעבוד בתחומים אחרים בשל הקושי להתברג במשרדים הגדולים או כתוצאה מתנאי העסקה מתגמלים יותר מחוץ לענף. עם פרוץ משבר הקורונה משרדי אדריכלים רבים נאלצו להוציא חלק ניכר מעובדיהם לחל"ת ונכון לשנת 2021 מרבית המשרדים הגדולים החזירו את עובדיהם וחזרו לעבודה שוטפת.״

אדריכל משה צור, בעלים משה צור אדריכלים מתייחס לטענה על צמצום בהיקף העבודה בענף האדריכלים ושוק המשרדים: "הפרויקטים ב-2020 לא נעצרו ואף קיבלנו יותר פרויקטים מבשנים קודמות. באשר לשוק המשרדים שחווה התאוששות מהירה לאחר משבר הקורונה - אני צופה שהביקוש ילך ויגבר ויהיה משמעותי יותר מההיצע. לאותה כמות אנשים נצטרך יותר משרדים משום שלמדנו בקורונה על הצרכים המשתנים והמרחב הגדול יותר שצריך לאפשר לכל עובד.״

פורום DUN'S 100 השנתי של בכירי ענף האדריכלות בישראל  (צילום: יעל צור,  יח"צ)
פורום DUN'S 100 השנתי של בכירי ענף האדריכלות בישראל | צילום: יעל צור, יח"צ

הקורונה שינתה את אופן התכנון, בעיקר עם המעבר לעבודה מהבית. מוטי כסיף, שותף בכיר D-BKL  סיפר שחלק מהפרויקטים עליהם עמלים במשרדו כיום כבר מתוכננים עם חללים ציבורים משותפים לדיירים כמו חדרים קומתיים שיכולים לשמש חללי עבודה. "עבודה מהבית היא לא פשוטה והיא לא דומה לעבודה מהמשרד. יש כל מני השפעות חיצוניות על עבודה מהבית וזה לא יכול להתאפשר בלי חדר עצמאי סגור שיאפשר סביבת עבודה נוחה. אם יש לך חלל עבודה משותף בסמוך לבניין וללא נסיעות ארוכות, במקצועות מסוימים זה יכול לעבוד, לא בארכיטקטורה. באשר לסוגיית המרחבים המוגנים, במיוחד במגורי יוקרה ישנה התלבטות האם לתכנן מרחבן מוגן קומתי או דירתי. כיום יש פרויקטים יוקרתיים שבהם אנחנו מתכננים גם וגם- מרחב מוגן דירתי וקומתי במקביל, לשימוש ונוחיות הדיירים.״

אילן פיבקו, מנכ״ל פיבקו אדריכלים, התייחס אל השינוי הטכנולוגי, שמשפיע על המציאות בשטח. ״המציאות הווירטואלית והזום זה העתיד. הזום מוריד באופן משמעותי את הנסיעות, זיהום האוויר וכך גם הצפיפות. רוב הפגישות עסקיות הן כאלה שיכולות להיעשות בעזרת מציאות וירטואלית. חזרת הביקושים למשרדים היא זמנית בלבד וזה ישתנה בקרוב. היום אתה יכול להופיע באופן וירטואלי בכל מקום ומכל מקום. מעמד האדריכל ירד מאוד משום שהבינה המלאכותית מתגברת ותחליף בהמשך גם את הצורך באדריכלים. כיום בשל הצפיפות לדעתי זה לא מוסרי לבנות צמוד כרקע ומרבית הבנייה העירונית צריכה להיות לגובה.״

גם המלחמה האחרונה לא נשכחה בדיון שהתנהל בפורום. ״מרחב מוגן קומתי זה לא משהו שבא בחשבון בתכנון", אמר קובי בוגין, מנכ״ל א.ב מתכננים. "יש לתכנן רק מרחבים מוגנים דירתיים. בחשיבה התכנונית כולם מתרכזים בגוש דן, זמני ההתראה הנוחים והתנאים במרכז, אבל מדינת ישראל היא רחבה יותר והפתרונות צריכים להיות רלוונטיים ובטיחותיים לכל הארץ.״

פורום DUN'S 100 השנתי של בכירי ענף האדריכלות בישראל  (צילום: יעל צור,  יח"צ)
פורום DUN'S 100 השנתי של בכירי ענף האדריכלות בישראל | צילום: יעל צור, יח"צ

״כיום אין טיפול בסוגיית המיגון בפריפריה, הן מפני טילים והן מפני רעידות אדמה. הפריפריה הוזנחה לחלוטין, אין שום תוכנית מיגון והמדינה מתרכזת רק בגוש דן", הוסיף גיא מילוסלבסקי, שותף  במשרד מילוסלבסקי אדריכלים.

יואב אומן, שותף טיטו אומן אדריכלים: "אני לא אוהב את תמ״א 38 והיא צריכה לחלוף מהעולם. מדובר בהתחדשות עירונית בתחפושת שגורמת נזק לערים בצורת בתים קטנים שמתחדשים בתל אביב ומתעצמים ב-2.5 קומות ומעמיסים על רחובות ללא התחשבות במצב התשתיות והתנאים בסביבה. הפתרון צריך להיות בפרויקטים גדולים ורחבים יותר של התחדשות עירונית שמשקללים את סך השיקולים בתוכניות, בהם תשתיות ושטחים ציבוריים, עם היערכות לגידול".