mako
פרסומת

פסק דין שנמחק, מסר שנשאר: הפתרון החדש לסכסוכי הירושה שמטלטלים את המושבים

החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים הכירה לראשונה במעמד "בר רשות זמני" בנחלה חקלאית. למרות שפסק הדין נמחק בעקבות פשרה, עורכי דין במגזר הכפרי רואים בו אות לשינוי תפיסתי בגישת המערכת המשפטית לסכסוכי ירושה במושבים

עופר פטרסבורג
פורסם:
צילום אווירי של בית ליד שדות
אילוסטרציה: shutterstock
הקישור הועתק

בית המשפט המחוזי בירושלים יצר לאחרונה כלי משפטי חדש שעשוי לשנות את הדרך שבה נפתרים סכסוכי ירושה על נחלות חקלאיות במושבים. בהחלטה שניתנה במסגרת סכסוך משפחתי על זכויות בנחלה, טבע בית המשפט את המונח "בר רשות זמני" – מעמד שמאפשר לבן משפחה להמשיך להתגורר בנחלה בלי לקבל בעלות עליה ובלי לפצל את הזכויות בה.

הפרשה החלה כסיפור משפחתי מוכר. סבתא הורישה את הנחלה שלה לנכד, אך ביקשה להבטיח שבנה, דודו של הנכד, יוכל להמשיך לגור במקום עד סוף חייו. רשות מקרקעי ישראל התנגדה להסדר וטענה כי מדובר בפיצול זכויות אסור, בניגוד לכללים הנהוגים בנחלות חקלאיות.

בית המשפט המחוזי בירושלים בחר בגישה שונה. במקום להכריע בין שני הצדדים באופן חד, הוא הציע פתרון ביניים: הדוד יוכר כ"בר רשות זמני". מעמד זה מעניק זכות מגורים בלבד, ללא בעלות וללא אפשרות להעביר את הזכות לאדם אחר.

בהמשך ההליך הוגש ערעור לבית המשפט העליון, והצדדים הגיעו לפשרה. במסגרתה נמחק פסק הדין של המחוזי, והנחלה נרשמה במלואה על שם הנכד. אלא שבפועל, ההסדר שהושג שיקף את הרוח שעמדה מאחורי ההחלטה המקורית – הנכד קיבל את הנחלה, והדוד שמר על זכות המגורים שלו.

עורכת הדין אלה טובים גדסי, ממשרד גינדי-כספי ושות', סבורה כי המשמעות המרכזית של הפרשה אינה טמונה בתוצאה הסופית אלא דווקא בהחלטת הביניים. "הנקודה החשובה ביותר היא פסק הדין של בית המשפט המחוזי, גם אם נמחק במסגרת הפשרה", אמרה.

פרסומת

מונח חדש שמאתגר תפיסה ישנה

לדברי טובים גדסי, המונח "בר רשות זמני" מאתגר את החלוקה המוכרת בעולם הנחלות בין שתי אפשרויות בלבד: "בר רשות" מלא או העדר זכויות מוחלט. "מדובר במהלך משפטי ייחודי שמציע דרך חדשה וגמישה יותר לבחון את זכויות השימוש בנחלה", הסבירה.

עורכת הדין הוסיפה כי עצם הנכונות של בית המשפט להכיר במעמד זמני ומתוחם, שאינו קנייני, משקפת הבנה עמוקה של המציאות המשפחתית במושבים. "הגישה הזו מאזנת בין שמירת שלמות הנחלה לבין צרכים משפחתיים אמיתיים", אמרה. "היא מאותתת לבתי המשפט, לרמ"י ולבעלי הנחלות כי אולי הגיע הזמן לחשיבה מחודשת על מודל הזכויות בנחלה".

למרות שההחלטה לא הפכה לתקדים מחייב, היא מצטרפת לשיח משפטי רחב יותר על הצורך בגמישות בניהול סכסוכי ירושה על נחלות. במושבים רבים בישראל מתגוררים בני משפחה שחיו בנחלה עשרות שנים, אך מעמדם המשפטי נותר עמום לאחר מות בעל הנחלה.

פרסומת

הפתרון שהציע בית המשפט המחוזי מתווה דרך אפשרית להתמודדות עם מצבים אלה: הכרה בזכויות מגורים מוגבלות שאינן פוגעות בשלמות הנחלה ואינן מהוות פיצול אסור. עבור משפחות רבות במגזר הכפרי, עצם קיומה של גישה כזו עשוי לפתוח פתח לפתרונות שעד כה נחסמו.