המשרד להגנת הסביבה דורש לעצור את העבודות בשדה דב

המשרד להגנת הסביבה פנה במכתב חריף לעיריית תל אביב-יפו בדרישה לעצור עבודות תשתית ברובע שדה דב. לטענת המשרד, העבודות מבוצעות בניגוד להנחיות שנקבעו לטיפול בקרקע חשודה כמזוהמת בתרכובות PFAS - כימיקלים עמידים שנעשה בהם שימוש בקצפי כיבוי בשדות תעופה ובסיסים צבאיים.

המכתב נשלח לאחר סיור שערכו אנשי מחוז תל אביב של המשרד ב-23 ביוני, ובו נמצא כי במגרש 821, שם מבוצעות עבודות מטעם העירייה, נחפרו עשרות אלפי טונות של קרקע באזורים שטרם נבדקו לזיהום. לפי דוח הסיור, הקרקע נערמה במוקדים שונים ללא סימון או הפרדה בין קרקע מזוהמת לנקייה. במשרד מזהירים כי אופן ביצוע העבודות מונע את האפשרות לבצע חקירות קרקע אמינות במגרש זה ובמגרשים סמוכים. עוד עולה מדוח הסיור חשש שקרקע חשודה בזיהום פוזרה ברחבי התוכנית לצורך מילוי שטחים ציבוריים פתוחים. בנוסף, נמצא כי הוכנסה קרקע ממקורות חיצוניים ללא פיקוח.

במכתב למנכ"ל העירייה מנחם לייבה, מדגישים אנשי המשרד כי חפירה ופינוי קרקע מזוהמת או חשודה כמזוהמת, ללא דיגום ופיקוח, עלולים לסכן את בריאות הציבור, את התושבים העתידיים ואת מקורות המים. העברת קרקע מזוהמת אל מחוץ לאתר ללא פיקוח עלולה לגרום לזיהום מקורות מים באתרים שאליהם הועברה הקרקע. המשרד טוען כי העבודות מטעם העירייה "אינן תואמות את ההנחיות המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה, ולכאורה גם מתבצעות בניגוד לתקנות".

לאור זאת, המשרד דורש להפסיק מיד את עבודות התשתית שמונעות את הבדיקות. חידוש העבודות יתאפשר רק לאחר ביצוע דיגומים ובהתאם להנחיות המשרד. בנוסף, נדרשת ישיבת תיאום דחופה בין העירייה למשרד להגנת הסביבה.

מחלוקת משפטית וכספית

החשד לזיהום בשדה דב נחשף בחודשים האחרונים לאחר שבדיקות העלו חשד להימצאות PFAS. בפברואר פרסם המשרד הנחיות ולפיהן חפירה ופינוי קרקע יתבצעו רק לאחר דיגומי קרקע, ליווי מקצועי ואישור. עד כה הושלמו חקירות קרקע בתשעה מגרשים. לדברי המשרד להגנת הסביבה, ברובם נמצאו ריכוזים של המזהמים, ולכן קיים "סיכון ממשי" להימצאותם בכל שטח התוכנית.

דרישת המשרד כעת מגיעה על רקע מחלוקת סביב העלות של הטיפול בזיהום. בתגובה להליך משפטי של בעלי קרקע פרטיים, התנערו לפני כחודשיים המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל מהטענה כי המדינה מחויבת לממן את חקירת הקרקע ופינויה. כעת טוען המשרד כי העבודות משבשות את האפשרות לברר את היקף הזיהום ומעלות חשש לפיזור קרקע חשודה. אם החשש יתאמת, עשויה לעלות שאלת האחריות על עלויות הטיפול בקרקע מעורבבת.