mako
פרסומת

רשות האוכלוסין וההגירה תעצור הבאה פרטית של עובדי בניין מהודו ומסרי לנקה

החל מתחילת 2027 לא יתאפשר גיוס פרטי מול מדינות אלו, ומרכז הכובד יחזור להסכמים בילטרליים. במקביל, הענף ממתין להרחבת מכסות העובדים הזרים, בזמן שגורמים מזהירים מפני הארכת לוחות הזמנים שתתגלגל לעליית מחירי הדירות. ברשות האוכלוסין וההגירה דוחים את הטענות נגד המהלך

עופר פטרסבורג
פורסם:
עובדים הודים אשר רוצים להגיע לעבוד בישראל
עובדים הודים אשר רוצים להגיע לעבוד בישראל | צילום: חדשות 12
הקישור הועתק

החל מ-1 בינואר 2027 תעצור המדינה את הבאתם הפרטית של פועלי בניין מהודו ומסרי לנקה, שני מקורות גיוס בולטים בענף מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. ההחלטה התקבלה ברשות האוכלוסין וההגירה, במטרה להחזיר את מוקד הגיוס למסלולים בילטרליים בין המדינות. זאת, חרף החשש שהליכים אלו ממושכים יותר ועלולים להאט את קצב העבודה באתרי הבנייה.

משבר כוח האדם שאליו נקלע הענף לאחר 7 באוקטובר הוביל לפתיחת מסלול הגיוס הפרטי. המהלך אִפשר הבאת פועלים לישראל בזמן קצר, עד שמצבת העובדים הזרים בבנייה עלתה בתחילת 2026 לכ-73 אלף איש (מתוכם כ-28 אלף במסגרת ההבאה הפרטית).

לצד הפסקת הגיוס הפרטי משתי המדינות הללו, הקבלנים עודם ממתינים לאישור הגדלת תקרת כוח האדם הזר ל-3.8 אחוזים מהאוכלוסייה. אישור זה אמור לאפשר כניסה של כ-20 אלף פועלים חדשים שחסרים להשלמת פרויקטים בתחומי הבנייה, התשתית והמטרו.

יו"ר תאגידי כוח אדם זר לבנייה, אלדד ניצן, התייחס לפערים בגיוס והסביר כי קיימים עובדים שכבר גויסו וממתינים במדינות המקור, אך חוסר השלמת המכסות מונע את כניסתם לישראל. לדבריו, מצב זה מוביל לעיכובים באתרים למרות המודעות הממשלתית למחסור.

עיכוב בהגעת פועלים מאריך את משך הביצוע וצפוי להגדיל את עלויות המימון של החברות הקבלניות - התייקרויות שבסופו של דבר מתגלגלות למחירי הדירות. ההחלטה למנוע גיוס פרטי מהודו וסרי לנקה מתקבלת שבועות ספורים לפני הבחירות, ותעמיד בפני הממשלה הנכנסת התמודדות מחודשת עם הסדרת כוח האדם בענף.

פרסומת
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "הודעת העדכון בנוגע למדינות שאושרו להבאה פרטית של עובדים זרים לענף הבניין פורסמה בהתאם להחלטת ממשלה 1752, ויודגש כי ההבאה הפרטית *עדיין אפשרית*, בכפוף למכסה התקפה שנקבעה להבאה פרטית.
החל מינואר 2027 ייכנס לתוקפו העדכון של רשימת המדינות, כך שעדיין תהיינה מדינות מאושרות להבאה הפרטית, וזאת לצד המדינות שעמן יש לישראל הסכמים בילטראליים, וביניהן הודו וסרילנקה שבהן קיים מאגר של עובדים זרים שזמינים להגעה לישראל.
עוד יצוין כי מתחילת המלחמה הגיעו לישראל כ-76,000 עובדים זרים חדשים לענף הבניין, כך שאין יסוד לטענה שלפיה הגיעו רק 20,000 עובדים, ומכל מקום מספר עובדי הבניין הזרים ששוהים כיום בישראל הינו כ-90,000, כלומר פי 3 ממספר העובדים הזרים ששהו בישראל לפני פרוץ המלחמה".

.