19,300 דירות על קרקע מזוהמת? הקרב על דרום גלילות מתפוצץ

עמותת אדם טבע ודין הגישה התנגדות לתכנית תמל/3007 "דרום גלילות", אחת מתכניות הבנייה הגדולות בישראל, הכוללת כ-19,300 יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה בהיקף של כ-1.66 מיליון מ"ר, מרכז תחבורה משולב ושטחים ציבוריים באזור שבין רמת השרון לתל אביב. לטענת הארגון, המדינה מקדמת תכנון מפורט על קרקע בעלת פוטנציאל ממשי לזיהום מתמשך, מבלי שהושלמה חקירה סביבתית מקיפה ועדכנית לכל שטח התכנית.

השטח המיועד לפיתוח שימש במשך עשרות שנים לפעילות תעשייתית, אחסון דלקים ושמנים, גזי גפ"מ, מתקנים מזהמים, אחסנה וממכר רכב. בנוסף, הוא גובל במטמנות פסולת לא פעילות, חלקן פיראטיות. המשמעות, לטענת אדם טבע ודין: החלטות תכנוניות על מגורים, מוסדות ציבור, תשתיות ותחבורה מתקבלות לפני שקיימת תמונה מלאה של היקף הזיהום, מיקומו, עוצמתו ודרכי הטיפול בו.

הארגון טוען כי התכנית הופקדה על בסיס מידע חסר, וכי חלקים נרחבים מהשטח לא נבדקו או נבדקו באופן חלקי בלבד. בין החוסרים שהוא מציין: היעדר סקרים מלאים לקרקע, מי תהום וגזי קרקע, היעדר בדיקות ייעודיות ל-PFAS, "כימיקלי נצח" הידועים בעמידותם ובהתפשטותם, היעדר מיפוי אסבסט וחוסר בדיקה מספקת של גזי מטמנות.

הטענה החריפה ביותר נוגעת לדחיית הבדיקות לשלב היתרי הבנייה. כלומר, התכנית תאושר תחילה, ורק לאחר מכן יתברר בפועל היכן הזיהום, עד כמה הוא חמור ומה נדרש כדי לטפל בו. באדם טבע ודין טוענים כי המהלך עומד בניגוד לפסיקת בג"ץ בפרשת אפולוניה, שקבעה כי לא ניתן לאשר תכנית על קרקע מזוהמת בלי תשתית עובדתית מלאה כבר בשלב התכנון.

בשטח כבר נמצאו ממצאים המעידים על חשש לזיהומים בקרקע ובמי התהום, לרבות חומרים מסוכנים. אלא שלטענת הארגון, המידע הקיים אינו מספיק כדי לקבוע היכן ניתן לבנות מגורים, היכן יש צורך בשיקום, האם יידרשו מתקני טיהור, כמה זמן יימשך הטיפול והאם יהיו אזורים שלא ניתן יהיה להשתמש בהם במשך שנים.

באדם טבע ודין מזהירים כי טיהור קרקע אינו פעולה טכנית שולית. הוא עשוי לשנות טופוגרפיה, לחייב פינוי קרקע, הקמת מתקנים לטיפול במי תהום, יצירת רדיוסי מגן, הגבלות תנועה, עיכוב הקמת מבני ציבור ואף שינוי ייעודי קרקע. במילים אחרות, אם יתגלה מאוחר מדי שמגרש שיועד לבית ספר, כביש או מגדל מגורים יושב על מוקד זיהום משמעותי, ייתכן שכל מערך התכנון יצטרך להשתנות.

PFAS, אסבסט וגזי מטמנות

נייר העמדה שצורף להתנגדות, של היועצת הסביבתית ושמאית המקרקעין רוני בריל, מצביע על שורת חוסרים מטרידים. בין היתר נטען כי אף שמידע ראשוני הצביע על קיומם של PFAS במי התהום, לא נערכו בדיקות מלאות בקרקע ובגזי הקרקע לחומרים אלה. עוד נטען כי באזורים תעשייתיים ומטמנות קיים פוטנציאל גבוה להימצאות אסבסט, אך לא נמצאו סקרי אסבסט מלאים לשטח התכנית.

סוגיה נוספת היא גזי מטמנות. לפי ההתנגדות, הבדיקות שבוצעו היו רדודות ולא בחנו את כלל פרופיל המטמנות. המשמעות האפשרית: סיכונים הנדסיים ובריאותיים בבנייה על אזורים ששימשו להטמנת פסולת, במיוחד כשמדובר במגורים, מרתפים, חניונים תת-קרקעיים ומבני ציבור.

יעל דורי, ראש תחום תכנון באדם טבע ודין, תוקפת בחריפות את קידום התכנית: "המדינה לא למדה דבר מאפולוניה. לא ניתן לאשר תכנית בלי להבין לעומק את הזיהום, מיקומו, עוצמתו ודרכי הטיפול בו. דחיית הבדיקות לשלב ההיתרים שוללת מהציבור את היכולת לדעת ולהשפיע, וזה מהלך בלתי תקין".

לדברי הארגון, הפגיעה אינה רק סביבתית אלא גם ציבורית: כאשר הציבור מקבל לעיון תכנית שאינה כוללת את מלוא המידע על הזיהום, נפגעת זכות ההתנגדות האפקטיבית. תושבים, רשויות וגורמים מקצועיים אינם יכולים לבחון באמת את הסיכונים ואת ההשלכות.

אדם טבע ודין דורשת לבטל את הפקדת התכנית במתכונתה הנוכחית ולבצע חקירה סביבתית מלאה בכל שטח התכנית, לרבות קרקע, גזי קרקע, מי תהום, PFAS, אסבסט וגזי מטמנות. רק לאחר השלמת הבדיקות, טוען הארגון, ניתן יהיה לעדכן את מסמכי התכנית בהתאם לממצאים.

בנוסף דורשת העמותה לקבוע מנגנוני שקיפות ופיקוח: אתר ייעודי לפרסום ממצאי הסקרים והשיקום, רישום הערות אזהרה בטאבו לגבי הצורך בשיקום סביבתי, תנאים מחמירים להיתרי בנייה ואכלוס וסיום שיקום הקרקע לפני כניסת אוכלוסיות רגישות למתחם.

דרום גלילות אמורה להיות אחת מעתודות הפיתוח החשובות בגוש דן, רובע חדש של מגורים, תעסוקה, תחבורה ומרחב עירוני. ההתנגדות שהוגשה חושפת שאלה כבדה: האם המדינה שוב מקדמת בנייה לפני שהיא יודעת באמת על מה היא בונה.