ראשי רשויות ומנכ"לים בכנס נדל"ן: "הצפון יכול להפוך למטרופולין אם המדינה לא תפריע"

בכנס "אין יותר פריפריה" שערכה נדל"ן מדיה השבוע הציגו ראשי רשויות, מנכ"לי חברות נדל"ן ובכירים בממשלה תמונה חד-משמעית: הצפון והדרום עומדים בפני הזדמנות נדירה להפוך למוקדי תעסוקה ומסחר עצמאיים. אבל ההזדמנות הזו, כך הזהירו המשתתפים, מוגבלת בזמן.

הפאנל, שעסק בחיזוק המסחר והתעסוקה מחוץ למרכז, חשף פער בולט בין האופטימיות של ראשי הרשויות המקומיות לבין החשש שהמדינה לא תצליח לתרגם את המומנטום הנוכחי לשינוי מבני אמיתי.

רפי אלמליח, ראש מינהל התכנון, הציג גישה תכנונית חדשה שמבקשת לפרק את המושג "פריפריה" באמצעות מדד פשוט: מה אפשר להשיג בחצי שעה נסיעה מהבית. לדבריו, השינוי לא תלוי בגבולות מוניציפליים אלא בחלוקה פונקציונלית של הארץ ל-28 מרחבים. המטרה: לוודא שבכל מרחב יש גישה לתעסוקה, שירותים ותשתיות תחבורה בטווח של חצי שעה.

"לבטל פריפריה זה לא רק להגיד שאנחנו מבטלים את המילה", אמר אלמליח. "זה לבוא ולשאול מה אנחנו עושים כדי שבמבחן חצי שעה מהבית, התושב יקבל את מרב השירותים."

עוזי לוי, מנכ"ל קבוצת מבנה, ביקש לסלק מהשיח כל גוון של רומנטיקה ציונית או פילנתרופיה. לדבריו, הנוכחות של חברות מסחר ותעסוקה בעיירות הפיתוח היא כלכלית לחלוטין. "אנחנו עושים את זה כי אנחנו מרוויחים שם כסף", אמר. "אנחנו עוסקים בכל הארץ."

לוי ציין כי פרויקטים של מסחר ותעסוקה נפתחים כבר היום במעלות, אופקים, דימונה וקריית שמונה. מבחינתו, אלה לא פרויקטים של חסד אלא תגובה לביקוש אמיתי. השוק כבר שם, והחברות פועלות בעקבותיו.

"NVIDIA לא נחתה כאן במקרה"

עידו גרינבלום, ראש מועצת קריית טבעון, דחה בתוקף את הנרטיב שמציג את הגעת ענקית השבבים NVIDIA כ"נס" או "מזל". גרינבלום תיאר תהליך ארוך ומתוכנן של שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל, המועצה המקומית והוועדה לתכנון ובנייה.

"לא קרה נס, קרתה עבודה קשה של הרבה שנים", אמר גרינבלום. לדבריו, האתגר האמיתי הוא עכשיו: להפוך את ההישג הנקודתי של טבעון להשפעה רחבה על כל הצפון. הדרך לעשות זאת, הסביר, עוברת דרך מוקדי תעסוקה לאורך מסילת הרכבת וחיבור תחבורתי אמיתי בין היישובים.

מוטי בן-דוד, ראש עיריית מעלות-תרשיחא, הציג גישה ישירה ולא מתנצלת. לדבריו, הרשויות המקומיות יודעות לעשות את העבודה בעצמן, ומה שהן צריכות מהמדינה הוא בעיקר שלא תעמוד להן בדרך.

"אנחנו לא מבקשים רחמים", אמר בן-דוד. "אנחנו בונים, משווקים, מתחדשים ומקימים מוקדי מסחר ותעסוקה." הוא הוסיף אזהרה ליזמים שמתלבטים: מי שייכנס עכשיו ייהנה ממחירים שונים לחלוטין מאלה שיהיו בעוד שנתיים.

אסף סימון, מנכ"ל בסט ייזום, היה הקול המפכח בפאנל. סימון הזהיר שבלי חשיבה מטרופולינית, כל האופטימיות עלולה להתנדף. לדבריו, מדובר בהזדמנות שמגיעה "פעם בכמה עשרות שנים", ואם המדינה לא תנצל אותה, היא לא תחזור.

סימון הבהיר שהחזון שלו אינו רכבת מתל אביב לקריית שמונה, אלא רשת תחבורה פנימית מהירה בתוך הצפון עצמו. המטרה: שמקומות העבודה יישארו בצפון, ולא ייווצר מצב שבו תושבי הצפון רק גרים שם אבל חיים ועובדים במרכז.

את הפאנל הנחה עו"ד זיו כספי, מייסד ובעלים גינדי כספי ושות'. הוא פתח אותו בקו חד: אם רוצים להחזיר לחיים מקומות כמו קריית שמונה, זה לא יקרה עם "הקלות" קטנות אלא עם "תמריצים כלכליים אמיתיים". משם הדיון עבר לשאלה הרחבה יותר: איך הופכים את הצפון, והמרחבים בכלל, למוקד עצמאי של תעסוקה, תחבורה וצמיחה – ולא רק לפרויקט שצריך "לחבר למרכז".