בחיפה כבר יודעים מה יקום במקום בתי הזיקוק, אז למה מחכים?

ריכוזים חריגים של בנזן, חומר המוכר כמסרטן, שנמדדו לאחרונה סמוך למתחם בתי הזיקוק בחיפה, הובילו להעברת הלימודים בשני בתי ספר בקריית אתא למקומות חלופיים. האירוע המחיש שוב את המחיר שמשלמים תושבי האזור על פעילות התעשייה הפטרוכימית סמוך לריכוזי אוכלוסייה.

בתי הזיקוק הוקמו בתקופת המנדט הבריטי לפני קרוב ל-90 שנה. מאז התרחבו חיפה והקריות, ושכונות מגורים, מוסדות חינוך ומרכזי תעסוקה התפתחו סמוך למתחמי התעשייה. עם זאת, מימוש הפינוי נתקל בקושי מרכזי: הצורך לשמור על הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל.

כעת, נראה כי משרד האנרגיה מקדם פתרון שנועד להתגבר על החסם. לפי עבודה אסטרטגית שהכינה חברת BDO עבור מנהל הדלק והגז, המשרד ממליץ לפנות את בתי הזיקוק מחיפה ולהקים מתקני זיקוק חדשים במישור רותם שבנגב. עלות המהלך מוערכת בחמישה עד שישה מיליארד דולר.

ההמלצה מנוגדת להחלטת הממשלה משנת 2022, שקבעה כי יש לסגור את מתחם בזן לחלוטין עד סוף העשור ולהסתמך על דלקים מיובאים שיאוחסנו באתרים מוגנים. שינוי הכיוון נובע מלקחי 7 באוקטובר ומהחשש לפגיעה ביכולת לספק למשק דלקים בשעת חירום, יחד עם עמדת רשות החירום הלאומית (רח"ל) שלפיה ישראל אינה יכולה להסתמך רק על יבוא. הפגיעות התחדדה בעקבות הפגיעות הישירות במתחם בזן במהלך המלחמה עם איראן בשנת 2025, אירוע שבו נהרגו שלושה עובדים ונהרסה תחנת כוח במקום.

לפי המתווה המוצע, המדינה תממן את העתקת המפעלים לדרום במתכונת של "פינוי-בינוי", צעד שייתר את הצורך בפיצוי כספי ישיר לבזן שיעלה מיליארדי דולרים למשלם המיסים. הכלכלן הראשי של BDO, חן הרצוג, העריך כי אפשר להקים את המתקנים החדשים עד שנת 2033, והציע לממן את המהלך באמצעות תקבולי מס הפחמן שהמדינה צפויה לגבות בשני העשורים הקרובים, המוערכים בכתשעה מיליארד דולר. בית הזיקוק החדש מתוכנן להיות "היברידי" ולאפשר ייצור דלקים עתידיים, ובהם דלק תעופה בר קיימה (SAF).

מה מציעה תמ"א 75 למפרץ חיפה?

ההתקדמות בנושא האנרגטי חיונית כדי להוציא לפועל את תוכנית המתאר הארצית למפרץ חיפה, תמ"א 75 ("שער המפרץ"). התוכנית נועדה להפוך את האזור המזוהה עם תעשייה כבדה ומזהמת למרחב עירוני המשלב מגורים, תעסוקה, מסחר, תיירות, ופארקים.

התוכנית משתרעת על שטח של כ-36 אלף דונם בין חיפה, קריית אתא, קריית חיים וצומת יגור. היא כוללת כ-100 אלף יחידות דיור חדשות, 3,000 חדרי מלון ו-15 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר. נדבך מרכזי הוא הקמת פארק מטרופוליני רחב ידיים לאורך נחל הקישון, לצד שיקום סביבתי של השטחים.

המרחב חולק לארבעה מתחמי תכנון מרכזיים. מתחם 1 משתרע על פני כ-3,000 דונם וכולל תכנון של יותר מ-19 אלף יחידות דיור. כיום שוכנת בו חוות המכלים לאחסון נפט, שעם פינויה יהיה אפשר לבנות במקומה שכונה לאורך רצועת חוף חדשה באורך כקילומטר. מתחם 2 כולל כ-70 אלף יחידות דיור במערב קריית אתא, ומתחמים 3 ו-4, הכוללים את שטחי בתי הזיקוק עצמם וסביבת נחל הקישון, מציעים עוד יותר מ-4,750 יחידות דיור ואת הפארק הענק שישתרע על פני כ-5,000 דונם.

מתי יפונו בתי הזיקוק בפועל?

אף שהתוכניות לעתיד המפרץ קיימות, הפער בין החלטת הממשלה המקורית שקבעה את 2029 כשנת יעד לפינוי, לבין הערכות BDO על הקמה עד 2033 - מייצר חוסר ודאות בנוגע ללוחות הזמנים עבור התושבים, שממשיכים להתגורר סמוך למפעלים.

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, רמי רוזן, מסר על רקע התוכניות: "תשתיות ישנות ומזהמות אינן יכולות להמשיך לפעול בלב מטרופולין וסמוך לבתי ספר. תושבי חיפה והקריות אינם צריכים להמשיך לשלם בבריאותם ובאיכות חייהם. את הפעילות הפטרוכימית במפרץ יש להפסיק. אנו מחויבים ליישום החלטת הממשלה ולפיתוח מפרץ חיפה נקי, בטוח ובר קיימה". מנכ"ל מנהל התכנון, רפי אלמליח, הוסיף: "כבר עשינו צעדים משמעותיים: אישרנו את תוכנית המתאר הארצית ואנחנו מקדמים את התכנון המפורט של המתחמים החדשים. במקום בתי זיקוק, אפשר וצריך ליצור כאן מרחב עירוני חדש שישרת את תושבי חיפה, הקריות והצפון כולו".

מחברת בזן נמסר בנוגע להמלצת משרד האנרגיה: "ההכרה בחיוניותה של יכולת זיקוק מקומית ועצמאית לביטחון האנרגטי של ישראל מחייבת לשמר את יכולותיה של בזן, כי ישראל אינה יכולה להסתמך על יבוא תזקיקים בלבד. בזן תמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם המדינה ולמלא את תפקידה החיוני בהבטחת העצמאות והביטחון האנרגטי של ישראל".