ליליה נחמן, המנכ"לית הנכנסת של רשת אנגלו סכסון, מה דעתך על הטענה שהטכנולוגיה תחסל את מתווכי הנדל"ן?
"אני מודעת לכוחה של הטכנולוגיה, אבל לא מאמינה שהאינטרנט יעלים את המתווכים. אני רואה מה קורה לסופרמרקטים בארה"ב, הם מתרוקנים וננטשים — וברור לי שאנגלו סכסון לא תוכל להישאר 'סופרמרקט', מפני שהם נעלמים מהשוק. אז נצטרך לחשוב אסטרטגית, אולי גם על צמצום מספר הסניפים. התיווך בישראל סובל בעיקר מבעיית תדמית קשה, מכיוון שלוקח דקה וחצי להשיג רישיון תיווך ומתווכים רבים מחתימים את הלקוחות על מכסה המנוע. את כל זה צריך לשנות".
בעולם שבו אנשים מחפשים דירות באמצעות פייסבוק, או בודקים עסקות בגוגל, את לא סבורה שמשרדי התיווך מאבדים רלוונטיות?
"אין ספק שהצרכן השתנה, וברור שאפשר לחפש הרבה מידע באינטרנט — אבל כשאנשים מוכרים את הדירה שלהם או מעמידים אותה להשכרה, הם רוצים לדעת מי נכנס אליהם הביתה. הם רוצים את המתווך שיודע לבחור בפינצטה את העסקה הנכונה עבורם, ולכן אני משוכנעת שהמתווכים הטובים — אלה שיידעו להיות יועצי נדל"ן, מומחים בתחומם — ימשיכו להיות מבוקשים. יש כיום מחסור בכוח אדם איכותי בשוק".
לרשת אנגלו סכסון יש פרישה רחבה. אתם חשים את הקיפאון בשוק הדיור?
"אני מתנגדת חד־משמעית למלה קיפאון. יש חגיגה תקשורתית סביב המונח הזה, אבל הוא שגוי. קיפאון הוא מצב שבו לא מוכרים ולא קונים דירות — וזה לא מה שקורה בשוק הדיור בשנה האחרונה. נכון שדירות ממתינות יותר זמן על המדף, נכון שתושבי החוץ התמעטו, ואין ספק שהזוגות הצעירים ממתינים לכחלון. אבל זאת האטה, לא קיפאון. יש ביקוש כבוש (ביקוש שנדחה עקב ציפייה לירידת מחירים), והוא ללא ספק יתפרץ. אנחנו נראה את הרוכשים חוזרים".
אוקיי, אז נוותר על המלה קיפאון. אתם חשים האטה בשוק?
"הנתונים שלנו לסיכום השנה מצביעים בהחלט על ירידה במספר העסקות בשוק הדירות יד שנייה. הירידה הממוצעת שאנחנו מזהים היא בשיעור של 20%. בחלק מהאזורים, כמו ראשון לציון, בת ים, אשקלון ותל אביב, הירידה נעה בין 22% ל–25%. באזורים אחרים, כמו באר שבע וחדרה, הירידה היא בשיעור של 15%. אבל במחירים אין עדיין ירידה — אלא להפך".
אז מה קרה למחירי הדירות יד שנייה ב–2017?
"מסיכום השנה החולפת אנחנו מזהים שהמחירים עלו בממוצע ארצי ב–6.6%. יש ערים, כמו רמת גן או נתיבות, שבהן המחירים טיפסו ב–7.6%, ויש ערים כמו קרית גת שבהן המחירים נסקו ב–9.2%, או ערים אחרות — למשל אשקלון — שבהן מחירי הדירות זינקו ב–12.2%. הנתונים האלה מתייחסים רק לעשרת החודשים הראשונים של 2017, ולערים שבהן בוצעו יותר מ–600 עסקות, כדי שהמדגם יהיה מייצג".
מה דעתך על מחיר למשתכן? האם זה המהלך שיוריד את המחירים בטווח הרחוק?
"תוכנית מחיר למשתכן מתייחסת רק ל–15% מהשוק, אבל אין ספק שיש לה השפעות פסיכולוגיות — ונדל"ן זה קודם כל פסיכולוגיה. לשר האוצר, משה כחלון, יש כנראה כוונות טובות, אבל כדי לפתור את משבר הדיור צריך סל של פתרונות, ונכון להיום, מעט מאוד השתנה. אין קרקעות, ההיצע לא באמת גדל ולכחלון אין פתרונות קסם לשוק הדיור".
אם כך, מה התחזית שלך בנוגע למחירים ב–2018?
"מספיק להסתכל על התחלות הבנייה ועל הביורוקרטיה שלא השתנתה כדי להבין שלא צפויה ירידת מחירים השנה. זה קשור גם לעובדה שמשרד האוצר לא נוגע ב'מדינת תל אביב'. בשל כל הסיבות האלה, אני מעריכה שתהיה השנה עלייה של 4%–6% במחירי הדירות".
מה דעתך על טעות המדידה שהתגלתה באחרונה במדד מחירי הדירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)?
"קרתה טעות, וטוב שעלו עליה ונתנו להם כלים לתקן את השגיאה. אני לא מזלזלת בטעות הזאת, אבל אני לא אוהבת את המלה שערורייה. אם היתה שערורייה, היא רק במובן התקשורתי. כלומר, במובן הזה שהציבור לא קיבל את המידע הנכון והשיח התקשורתי היה שגוי כתוצאה מכך. מצד שני, האם אני סבורה שהנתונים של שוק הדיור צריכים להתפרסם רק באמצעות גוף אחד? חד־משמעית כן, וטוב מאוד שהלמ"ס מרכזת את הנושא. חייבים להפסיק לבלבל את הציבור עם ריבוי נתונים".
בואי נדבר על עולם השכירות. אילו מגמות אתם מזהים בו בשנה האחרונה?
"עד היום אנגלו סכסון התמקדה יותר בשוק של מכירת דירות. זה נבע בעיקר מהעובדה שזיהינו רווחיות גבוהה יותר בענף המכירות של דירות יד שנייה, ולכן היינו פעילים פחות בשוק השכירות — אבל זה ישתנה בעתיד הקרוב. עם זאת, מהפעילות שלנו אנחנו מזהים עלייה בביקוש לדירות להשכרה ברוב חלקי הארץ, ועלייה ממוצעת של 8% בדמי השכירות. הנתון הזה תקף לרוב חלקי הארץ, פרט לצפון, שבו אנו מזהים דווקא ירידה מסוימת בדמי השכירות הממוצעים".
את מעריכה שגם בשוק השכירות המחירים יעלו ב–2018?
"לצערי, כן. להערכתי תורגש עלייה ממוצעת של 4%–5%. אנגלו סכסון חלשה יחסית בשוק השכירות, גם מפני שמבחינה היסטורית התמקדנו בתחום המכירה. פנינו לשוק של משפרי הדיור, זה היה קל יותר. עמלת התיווך במכירה היתה גבוהה יותר. אבל אני בטוחה שניכנס לשוק השכירות יותר לעומק, משום שהביקוש בו גדל".
את מתרשמת שחוק שכירות הוגנת שינה במשהו את חוקי המשחק?
"אנחנו לא רואים שינוי של ממש בחוקי המשחק. מצבם של השוכרים לא השתנה, מכיוון שלזוגות הצעירים עדיין קשה מאוד לרכוש דירה בישראל, ומצד שני הם חייבים לגור איפשהו בינתיים".
בינתיים הממשלה ויתרה על רגולציה בשוק השכירות, ושני המנגנונים המרכזיים של החוק — רשם שכירויות והצמדת שכר הדירה למדד — נותרו מחוץ לחוק. זו היתה טעות?
"התערבות פוליטית אגרסיבית בשוק החופשי היא בעייתית. אם צריכה להיות התערבות ממשלתית בשוק הזה, היא צריכה להיות רחבה יותר ולא יכולה להתמקד רק בהיבט אחד. בסופו של דבר, אני מעריכה שככל שהפעילות בשוק הזה תגדל, הממשלה תיאלץ להכניס את היד שלה עמוק יותר לשוק השכירות — ולהתערב ביחסים בין השוכרים למשכירים".
את רק חצי שנה בתפקיד, ולא הגעת מתחום הנדל"ן — שימשת בעבר מנכ"לית בית אקשטיין לטיפול באנשים עם צרכים מיוחדים. לא חששת מהמהלך?
"התפקיד הזה הוא יציאה מאזור הנוחות שלי. מעולם לא התחברתי לעולם הנדל"ן. התלבטתי מאוד אם להיכנס לעסקי התיווך, בגלל הדימוי הנוראי שיש למתווכים בישראל. מצד שני, זה אתגר ניהולי, ובסוף, כמו כל תפקיד, הכל מתחיל ונגמר באנשים. יש לנו כ–500 יועצי נדל"ן, והם האתגר מבחינתי".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
מכה לנשר: המדינה שוקלת להגדיל את המס על דלק מזהם פי תשעה
הצעת חוק לשינוי חוק מילצ'ן: ביטול הפטור מדיווח והגבלתו
mako כסף - כל מה שצריך לדעת
