הדירה חמקה מבין האצבעות: שילמו 750 אלף שקל מקדמה ונותרו בלי הנכס
בני זוג שביקשו לקנות דירה בראש העין חתמו על מסמכים והעבירו מקדמה, אך הקבלן טען כי לא אישר את נספח השינויים. בית המשפט דחה את בקשת הזוג לעצור את המכירה לצד שלישי וחייב אותם בהוצאות
בני זוג שביקשו לרכוש דירה בראש העין גילו כי חתימה על מסמכים והעברת כסף אינן מבטיחות את קיום העסקה. בית המשפט דחה לאחרונה את בקשתם למנוע את מכירת הדירה לאדם אחר, לאחר שקבע כי לא נכרת הסכם מחייב בינם לבין החברה הקבלנית.
האירוע החל כשבני הזוג בחרו דירה בפרויקט חדש. את הליך הרכישה ליוותה קרובת משפחה, שהיכרותה המוקדמת עם מנכ"לית החברה סייעה בהשגת הנחה. ביום החתימה הגיעו בני הזוג עם דרישה לתוספות שונות, בהן פרקט וריהוט. על פי הודעת החברה, שינויים אלו לא אושרו מראש ודרשו את אישורה הסופי של המנכ"לית.
במהלך הפגישה התרחש אירוע חריג. לטענת החברה, בעת שניסו ליצור קשר עם המנכ"לית, נפגעה בטנה של בת הזוג, שהייתה בהיריון. בחברה טוענים כי התקרית יצרה לחץ שהשפיע על התנהלות הצדדים באותו יום. למרות חוסר הבהירות, בני הזוג חתמו על מסמכים וקיבלו פנקס שוברים. יומיים לאחר מכן הם העבירו תשלום ראשון בסך 750 אלף שקל. לדברי נציגי החברה, הם הבהירו לזוג קודם לכן שאין לבצע תשלום לפני שהחברה תחתום על ההסכם באופן רשמי.
בני הזוג פנו לבית המשפט בטענה כי העסקה הושלמה. הם סיפרו כי קיבלו ברכות, הצטלמו עם נציגי החברה ופעלו לפי ההסכמות, ולכן ביקשו צו זמני שיאסור על החברה למכור את הדירה. מנגד, החברה טענה כי לא גיבשה גמירות דעת וכי נספח השינויים מעולם לא נחתם על ידה.
בית המשפט בחן את סיכויי התביעה וקבע כי הם אינם גבוהים, בעיקר משום שהחברה לא חתמה על הסכם המכר. השופטים קבעו כי חתימה היא ביטוי מרכזי לגמירות דעת, ובהיעדרה קשה לקבוע שנכרת חוזה. כמו כן נקבע כי מאזן הנוחות לא פועל לטובת בני הזוג, שכן בבעלותם דירה אחרת, בשעה שמניעת המכירה תגרום נזק משמעותי לחברה הקבלנית.
נוסף על כך, בית המשפט קבע כי התנהלות הזוג מעוררת קושי, מאחר שהעבירו את התשלום למרות ההנחיה להמתין. הבקשה לצו זמני נדחתה, ובני הזוג חויבו בהוצאות משפט בסך 6,000 שקלים.
"החלטת בית המשפט ממחישה את החשיבות בבחינת יסוד גמירות הדעת בעסקאות מקרקעין", מסבירה עו"ד אלמירה דדון ממשרד גינדי-כספי ושות'. "גם כאשר מתנהל משא ומתן מתקדם, מועברים כספים ומבוצעות פעולות שנחזות כחלק מהשלמת העסקה, אין בכך בהכרח כדי להעיד שנכרת הסכם מחייב".
לדבריה, "המקרה ממחיש את החשיבות של ניהול משא ומתן בתום לב והבנת המשמעות המשפטית של כל שלב, עוד לפני העברת כספים".