הבינה המלאכותית מתגייסת לעזה: תסייע בפינוי 160 אלף מבנים
למעלה מ-20 שנה ייקח לפנות את כל ההריסות ברצועה, לפי אומדנים שהוצגו בכנס מדעי באוניברסיטת תל אביב. מדענים מציעים לנצל בינה מלאכותית לזיהוי חומרים בעלי ערך בפסולת
כ-160 אלף מבנים ברצועת עזה, המהווים כ-70% מכלל המבנים באזור, ספגו נזקים המונעים מגורים בהם. לפי נתונים שהוצגו בכנס מדעי באוניברסיטת תל אביב, 2,308 מבני חינוך ובריאות נהרסו, ו-81% מהכבישים נפגעו.
ההרס הותיר אחריו כ-50 מיליון טון של פסולת בניין – בעיקר בטון, מתכת, זכוכית ופסולת תעשייתית. מדובר בכמות הגדולה פי כמה מכל הפסולת שנוצרה בישראל בעקבות אסונות טבע או מבצעים צבאיים בעשורים האחרונים.
עלות פינוי הפסולת נאמדת בכ-1.2 מיליארד דולר. השלמת התהליך תימשך כ-21 שנה, תוך שימוש באמצעים הנדסיים מתקדמים, טיפול סביבתי והשבת קרקעות לשימוש אזרחי.
האומדנים מבוססים על סקרים שנערכו בשלושה חודשים שקדמו לסיום המלחמה. הנתונים הוצגו בכנס על ידי נציגי האו"ם, חוקרים ישראלים ובין-לאומיים וגורמי סביבה, והם משקפים את ממדי ההרס של מבני מגורים, תשתיות ושטחים תעשייתיים.
השולחן עגול הוא חלק ממחקר מתמשך של מכון מיתווים ומכון ברודי אותו מובילה עדי מגר דוקטורנטית ומומחית לתחום.
הצעה חדשנית: כרייה אורבנית
ד"ר תומר פישמן מאוניברסיטת ליידן שבהולנד, מומחה עולמי לכלכלה ולניהול משאבים המלווה את המחקר, הציג בכנס הצעה חדשנית. פישמן המליץ לאמץ עקרונות של "כרייה אורבנית" – גישה המבוססת על איתור חומרי ערך בפסולת לפני פינויה.
לפי ההצעה, במקום למהר לפנות את ההריסות, ניתן להשתמש בבינה מלאכותית, חיישנים וסריקות לייזר כדי לזהות מתכות, מינרלים וחומרים בעלי ערך בתוך פסולת הבניין. לאחר מיון ומיחזור, החומרים יכולים לשמש חומרי גלם בתהליך הבנייה והשיקום העתידי של הרצועה.
לדברי פישמן, כרייה אורבנית יכולה להפחית משמעותית את כמות הפסולת להטמנה, לחסוך בעלויות הובלה ולצמצם את התלות ביבוא חומרי גלם חדשים. הדבר רלוונטי במיוחד בשווקים הנתונים ללחצים פוליטיים ומגבלות סחר.
"ההרס העצום שנוצר – עם כל המשמעויות הכואבות שלו – הוא גם הזדמנות ייחודית לחדש את תהליך הבנייה מתוך עקרונות של קיימות וחיסכון במשאבים", אמר פישמן.