ועדת הפנים חשפה: 93% מהמבנים בצפון בסכנת קריסה
ישראל לא מוכנה לרעידת אדמה והאזהרות זועקות, לצד תקציבי חיזוק שלא נוצלו, פיקוח אחד על אלפי מפעלי לחומרים מסוכנים ואין גורם שמנהל את האירוע


ישראל מחכה לאסון? בדיון חירום שקיימה אתמול (ג') ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת עלה שוב תרחיש האימה שמפחיד את מומחי ההנדסה, הביטחון והחירום כבר שנים: רעידת אדמה גדולה בישראל תהפוך לאסון לאומי – והמדינה פשוט לא ערוכה.
לפי נתוני מרכז המחקר של הכנסת, המעבר מתמ"א 38 לתיקון 139 הפך את ההתחדשות העירונית ללא-כלכלית בפריפריה – דווקא באזורים שנמצאים על קו השבר הסורי-אפריקאי. למרות תקציב ייעודי של 186 מיליון שקל לחיזוק מבני ציבור, רק 7 מיליון שקל נוצלו בפועל. פחות מ-4%.
"מבנה העירייה יקרוס. זה לא אם – זה מתי"
הראשונים להתריע היו ראשי הרשויות שנמצאות בקו הסיכון המיידי. ראש עיריית טבריה, יוסי נבעה: "לפי התחזיות, ברעידת אדמה בעוצמה 7 יהיו בטבריה 1,830 הרוגים. גם מבנה העירייה יקרוס. ההתחדשות אצלנו לא כלכלית – אני לא ישן בלילה".
ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן: יותר מ-50% מהמבנים בעיר, לדבריו, נמצאים בסכנת קריסה ודורשים חיזוק דחוף. בוועדה ציינו כי בצפון כולו 93% מהמבנים מוגדרים בסיכון – נתון שמרמז על אסון בקנה מידה שלא נראה כאן מעולם.
ממצאים חריגים במיוחד הוצגו בתחום החומרים המסוכנים. לפי מסמך רשמי שהוגש לוועדה, בישראל יש 1,267 מפעלים שמחזיקים חומרים מסוכנים, אך הפיקוח עליהם כמעט אפסי. לפי הוועדה, ישנן שלוש רשויות אחראיות – המשטרה, פיקוד העורף ורח"ל – אך אין גורם אחד שמחזיק בסמכות מלאה לנהל את האירוע.
לילך פדלון מהמשרד להגנת הסביבה: "יש לנו תקן אחד בלבד. אדם אחד שאמור לפקח על כל המפעלים בארץ. זה בלתי אפשרי". לפי המסמך, בקצב הנוכחי, המפעלים יהיו מוכנים לרעידת אדמה רק בעוד 60 שנה.
ד"ר אריאל היימן, INSS: "זה האיום הגדול ביותר על מדינת ישראל. ייקח עשרות שנים להשתקם מאירוע כזה. אנחנו חיים באשליה שמישהו יבוא להציל אותנו".
אמיר יהב, רח"ל: "אין גוף שמתכלל את כלל ההיערכות. רעידת אדמה יכולה לקרות בכל רגע והמדינה לא מוכנה".
יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יצחק קרויזר, דרש מהממשלה להשיק תכנית לאומית מאוחדת: "יש הרבה אחריות אבל אין סמכות. הוועדה דורשת להקים גוף אחד, 'ראש חץ', שירכז את ההיערכות הלאומית לרעידות אדמה עם סמכויות ותקציבים מלאים". הוא הוסיף: "דוח מבקר המדינה התריע כבר לפני 20 שנה. אם היינו מתחילים לפעול אז – היינו במקום אחר. החוב הלאומי בהיערכות עצום". קרויזר קרא לחיזוק יזום של הפריפריה, להכשרת החברה האזרחית לחירום ולשיפור החינוך, ההסברה ויכולת התפקוד בזמן משבר, כפי שהתגלו כחיוניים במלחמת "חרבות ברזל".
בסיום הודיע כי יתקיים דיון מעקב נוסף, שיתמקד במוכנות מבני הציבור ובפעילות תחנות החירום.