"כל אדם יכול להציע שירות כמפקח": המהלך שישנה את כללי המשחק בהתחדשות עירונית
ברקע היעדר אסדרה בתחום, הושקה לשכת מפקחי בעלי הדירות בהתחדשות עירונית המבקשת לקבוע קריטריונים מקצועיים לעוסקים במקצוע. יוזמי המהלך מתריעים כי כיום כל אדם יכול לשמש כמפקח גם ללא הכשרה הנדסית מתאימה


תחום ההתחדשות העירונית מרכז כיום פרויקטים בשווי של מיליארדי שקלים, אך אחד התפקידים המרכזיים בו נותר ללא אסדרה חוקית. בעלי דירות בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38 שוכרים לרוב מפקח מטעמם, אלא שעד כה לא נקבעו בחוק תנאי סף או דרישות השכלה לעוסקים במקצוע זה.
במטרה להתמודד עם היעדר הפיקוח בתחום, הושקה לאחרונה "לשכת מפקחי בעלי הדירות בהתחדשות עירונית". מטרת הגוף החדש היא להגדיר קריטריונים מקצועיים, להציב סטנדרטים הנדסיים ואתיים ולמסד את תוכניות ההכשרה בתחום.
את המהלך יזמה רואת החשבון חגית קודמן, מנכ"לית חברת הפיקוח "קובי אורון", שתשמש כמנכ"לית הלשכה. בראש הגוף המקצועי יעמוד יושב הראש המהנדס ליאור זייטלר, הבעלים של חברת "א.ל הנדסה".
בכנס ההשקה שנערך לאחרונה הציגה קודמן את הפערים הקיימים בשטח. לדבריה, בשל המצב החוקי, כל אדם יכול כיום להציע את שירותיו כמפקח, גם ללא רקע בהנדסה או בבנייה. "הצורך בלשכה עלה מהשטח, מתוך זיהוי אמיתי של מצוקת הדיירים. לכן הקמנו את הלשכה, כדי לייצר קריטריונים ברורים למי שרשאי לעסוק בתחום ולדאוג שבעלי הדירות יקבלו ייצוג מקצועי", אמרה קודמן.
לאירוע ההשקה הגיעו נציגים מגופים מקצועיים בענף הנדל"ן, ובהם ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר, יושבת ראש לשכת שמאי המקרקעין נחמה בוגי, ראש מחלקת התחדשות עירונית בלשכת עורכי הדין איתמר פנץ, יושב ראש איגוד המהנדסים לבנייה יגאל גוברין ומנכ"לית האיגוד בשמת פלג.
בשלב הראשון צפויה הלשכה החדשה להתמקד בבניית תשתית לפעילותה ובהגדרת תוכניות הכשרה. המטרה של מייסדי הגוף היא לייצר תו תקן וקוד אתי למפקחי דיירים, כך שבעתיד יוכלו בעלי הדירות לבחור באנשי מקצוע שמתחייבים לפעול תחת פיקוח שוטף וסטנדרט הנדסי אחיד.