mako
פרסומת

סוף חגיגת הקרנות? הריבית בדרך למטה

הקרנות הכספיות הפכו לכוכבות של שוק החיסכון, אך ציפיות השוק לירידת ריבית משנות את התמונה. בכירים במערכת הבנקאית מזהירים כי המשקיעים עלולים לפספס את ההזדמנות לנעול תשואה גבוהה בפיקדונות. במקביל, התחרות על הכסף שלכם עולה שלב

עופר פטרסבורג
פורסם:
כסף ישראלי
כסף ישראלי | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
הקישור הועתק

תקופה ארוכה שהקרנות הכספיות מככבות בשוק החיסכון הישראלי. מיליארדי שקלים זרמו אליהן בקצב חסר תקדים, והן נתפסו בעיני הציבור כפתרון האידיאלי: נזילות כמעט מלאה, סיכון נמוך ותשואה סבירה בעולם של ריבית עולה. כעת, כשהשוק מאותת שהכיוון משתנה והריבית צפויה לרדת, עולה השאלה אם הציבור עדיין מסתכל על המראה האחורית במקום לתכנן את הצעדים קדימה.

"היתרון הגדול של הקרנות הכספיות היה היכולת ליהנות מריבית השוק ללא התחייבות ארוכה", אומרת מירב אוליאל, מנהלת מחלקת נכסי לקוחות בבנק ירושלים. "אבל כאשר השוק עצמו מעריך שהריבית בדרך למטה, דווקא היכולת לקבע את הריבית של היום הופכת לנכס משמעותי".

הנתונים בשטח מראים תמונה ברורה. בעוד ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 3.75 אחוזים, המק"מ לשנה נסחר סביב תשואה של כ-3.2 אחוזים בלבד. המשמעות פשוטה: המשקיעים מעריכים שהריבית בעוד שנה תהיה נמוכה יותר מהרמה הנוכחית. במילים אחרות, שוק ההון מאותת כי הריבית הגבוהה כנראה מתקרבת לסיומה.

כאן מתחיל הוויכוח בין חלופות ההשקעה. הקרנות הכספיות משקיעות במק"מ, בפיקדונות קצרי טווח ובנכסים סולידיים המשקפים את ציפיות הריבית העתידיות. אם הריבית צפויה לרדת, גם התשואות העתידיות שלהן יישחקו בהדרגה.

"לאחר הפחתת דמי הניהול, התשואה הגלומה בקרנות הכספיות נמוכה משמעותית מהריבית הרשמית של בנק ישראל", מסבירה אוליאל. "לכן יש לבחון היום לא רק את התשואה של החודש האחרון, אלא את התשואה הצפויה בשנה הקרובה".

התחרות על הכסף של החוסכים

גם יתרון המס של הקרנות הכספיות כבר אינו חד-משמעי כבעבר. סביבת אינפלציה מתונה יחסית מצמצמת את הפער בין המיסוי הריאלי בקרנות לבין המיסוי הנומינלי בפיקדונות. על פי אוליאל, "כאשר ציפיות האינפלציה עומדות על כ-1.6 אחוזים בלבד, היתרון המיסויי של הקרנות הכספיות מצטמצם באופן משמעותי. במקרים רבים פיקדון טוב יכול לייצר למשקיע תוצאה דומה ואף עדיפה".

כחלק מהמאבק על כספי החוסכים, בנקים נאבקים להציע מסלולים שנועדו להתחרות בקרנות. דוגמה בולטת לכך היא הצעת פיקדונות המאפשרים לקבע ריבית לתקופות ארוכות יחסית, תוך שמירה על גמישות מסוימת. בבנק ירושלים, לדוגמה, מציעים כיום פיקדון בריבית שנתית של ארבעה אחוזים לתקופה של שנה וחצי, עם אפשרות למשיכת הכסף בהתראה של 35 ימים.

השאלה המרכזית כעת אינה מי מציע את התשואה הגבוהה ביותר היום, אלא מי יאפשר לשמור עליה בהמשך. אם אכן נראה בחודשים הקרובים ירידות ריבית נוספות כפי שמעריכים בשוק, ייתכן שבעוד שנה יתברר שהמהלך החכם ביותר היה לנעול בזמן את הריבית הגבוהה שעוד נותרה.

פרסומת

בסופו של דבר, הקרנות הכספיות לא נעלמות והן עדיין פתרון מצוין למי שזקוק לנזילות מלאה, אך לראשונה זה תקופה ארוכה הפיקדונות הבנקאיים חוזרים להיות שחקן מרכזי. המסר של השוק ברור: מי שמאמין שהריבית תרד, צריך להתחיל לחשוב פחות על מה שהיה בשנה האחרונה ויותר על ההזדמנויות של השנה הבאה.