mako
פרסומת

המרפסת הבאה שתקרוס עלולה להיות שלכם, והביטוח לא יכסה את זה

קריסת המרפסת בתל אביב שבה נפצע אדם קשה היא לא מקרה בודד. אלפי בניינים ותיקים בישראל סובלים מתחזוקה לקויה, ובעלי הדירות עלולים לגלות מאוחר מדי שהם חשופים לתביעות של מיליונים

עופר פטרסבורג
פורסם:
קריסת מרפסת בתל אביב
קריסת מרפסת בתל אביב | צילום: לפי סעיף 27 א'
הקישור הועתק

גבר כבן 70 נפצע קשה בצהרי היום (שני) בעקבות קריסת מרפסת ברחוב הרצל בתל אביב. הפצוע, תושב האזור שירד מאוטובוס שניות בודדות לפני הקריסה, נפגע בראשו ופונה לבית החולים איכילוב עם חבלה רב-מערכתית. אבל מעבר לאירוע עצמו, הנתונים מצביעים על בעיה מערכתית: מבנים שנבנו לפני עשרות שנים, חלקם ללא תקני בטיחות עדכניים, ממשיכים לשרת אוכלוסייה צפופה בזמן שהתחזוקה נשחקת.

בניגוד לתפיסה הרווחת, המרחב שמחוץ לדירה הפרטית אינו פוטר את הדיירים מאחריות. על פי הדין, בעלי הדירות וועד הבית אחראים במשותף לתקינות המבנה, כולל מרפסות, חיפויים ואלמנטים חיצוניים.

כאשר מתרחש כשל תחזוקתי שמוביל לפגיעה בגוף, החשיפה המשפטית עלולה להיות משמעותית. תביעות נזיקין בגין פגיעות קשות מגיעות לעתים לסכומים של מיליוני שקלים.

עו"ד אתי גרינברג-גל, יועצת ביטוח בתחום ההתחדשות העירונית, מציינת כי בבניינים רבים קיים פער בין רמת הסיכון לבין הכיסוי הביטוחי. "ביטוח צד ג' של ועד בית נרכש לא פעם כברירת מחדל, עם גבולות אחריות נמוכים", היא אומרת. "במצב כזה, גם בניין מבוטח עלול למצוא את עצמו עם חור כלכלי עצום".

הבעיה מחריפה כאשר מתברר שהבניין סבל מליקויים נראים לעין. במקרים כאלה, חברות הביטוח עשויות לטעון להפרת חובת תחזוקה ולהקטין את הפיצוי או לשלול אותו.

קריסת מרפסת בהרצליה
קריסת מרפסת בהרצליה לפני מספר שנים | צילום: ישי ציטרון, תיעוד מבצעי מד"א

מזג האוויר כזרז, לא כסיבה

בשיח הציבורי נהוג לייחס קריסות לתנאי מזג אוויר קיצוניים, אך מבחינה משפטית וביטוחית מדובר לרוב בזרז בלבד. לדברי גרינברג-גל, כשל קיים שלא טופל בזמן הוא הגורם המכריע.

"מזג האוויר כמעט אף פעם לא יעמוד לבדו כהגנה משפטית", היא מסבירה. "אם היו סדקים, חלודה או סימני בלאי שלא טופלו – הסערה היא רק הקש ששובר את המרפסת".

מאחורי בניינים ותיקים רבים עומדת מערכת של החלטות שנדחו לאורך השנים: בדיקות שלא בוצעו, עבודות תחזוקה שנדחקו בשל עלותן, ופוליסות ביטוח שלא עודכנו למרות שהסיכון השתנה.

במציאות של ערים צפופות, מבנים מזדקנים ותנאי אקלים קיצוניים יותר, האחריות אינה מסתכמת בבעלות על הנכס אלא בניהול שלו לאורך זמן.

"מי שמחזיק דירה בבניין ישן חייב להבין שהוא מחזיק גם סיכון", אומרת גרינברג-גל. "בדיקה אחת בזמן או התאמה נכונה של הביטוח יכולה להיות ההבדל בין אירוע שנגמר בטיפול נקודתי לבין פגיעה קשה והשלכות כלכליות ארוכות טווח".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "ראשית נציין כי האחריות על אחזקת ובטיחות הנכס חלה על בעליו.
בעקבות קריסת המרפסת ברחוב הרצל 81, נשלחו למקום מהנדסי פיקוח על הבנייה. בהתאם לממצאים, נקבע כי הבניין מצוי במצב המהווה סכנה מיידית למחזיקים ולציבור. לאור זאת, הוציאה העירייה צו מבנה מסוכן לפי סעיף 7 לחוק העזר, המחייב ביצוע תיקון ליקויים באופן מיידי להסרת הסכנה. בנוסף, העירייה פועלת להוצאת הודעה לפי סעיף 3 לחוק העזר לבדיקת יציבות הבניין על כל חלקיו באמצעות מהנדס פרטי מוסמך, ולביצוע השיקום הנדרש בהתאם לתוצאות הבדיקה. נבהיר כי המרפסות בחזית הקדמית שוקמו בשנת 2017, בהתאם להוראות ובפיקוח מהנדס פרטי מוסמך מטעם הבעלים, כפי שנדרש על ידי העירייה".