שני שלישים מהישראלים מרוצים מהעירייה, אבל על הממשלה סומכים פחות מ-36%

שני שלישים מהישראלים בני 20 ומעלה מעריכים באופן חיובי את תפקוד הרשות המקומית שבה הם מתגוררים. זה אולי לא נשמע כמו הישג יוצא דופן, אבל כשמשווים את הנתון לאמון בשלטון המרכזי, התמונה משתנה לחלוטין: הכנסת זוכה לאמון של 33% בלבד מהציבור, והממשלה ל-36% בלבד. כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2025, שבחן את עמדות הציבור כלפי השירות המקומי, איכות המענה, זמני ההמתנה והשירות הדיגיטלי.

ברמה הארצית, 66% מהאוכלוסייה מעריכים באופן חיובי את תפקוד הרשות המקומית. בקרב יהודים השיעור עומד על 69%, לעומת 53% בקרב ערבים. מנגד, 27% מהציבור סבורים כי תפקוד הרשות אינו טוב. גם בשאלת השוויון בשירות מתקבלת תמונה דומה: 66% סבורים כי הרשות מספקת שירותים באופן שוויוני, ללא הבדל מין, גיל או מגזר. אלא שכאן הפער בולט במיוחד: 40% מהערבים סבורים שהרשות לא מתנהלת באופן שוויוני, לעומת 15% בלבד מהיהודים.

הלמ"ס משווה בין המצב ב-2025 לבין המצב ב-2015, והנתונים חושפים שינויים משמעותיים. הערבול הגדול ביותר נרשם דווקא בירושלים: ב-2015 רק 39% מתושבי העיר היו שבעי רצון מתפקוד העירייה, ואילו ב-2025 הנתון עלה ל-68%, קפיצה של 29 נקודות אחוז. מדובר בשיפור הגדול ביותר שנרשם בקרב הערים הגדולות.

ירושלים הגיעה לשיפור כה חד בין השאר משום שהיא החלה מהמקום הנמוך ביותר. השיפור בולט במיוחד בקרב התושבים הערבים, אך גם בקרב היהודים נרשמה עלייה ניכרת, מ-50% שביעות רצון ל-70%. במקביל, שיעור הסבורים שהעירייה מספקת שירותים באופן שוויוני זינק מ-35% ל-67%, עלייה של 32 נקודות אחוז. בשנת 2018 הוחלף ראש העירייה דאז ניר ברקת בראש העירייה הנוכחי משה ליאון, אם כי הנתונים אינם מאפשרים לקבוע קשר ישיר בין חילופי השלטון לשיפור.

פתח תקווה מובילה, ראשון לציון במקום השני

פתח תקווה היא העיר שבה שביעות הרצון הגבוהה ביותר כיום: 85% מתושביה מעריכים באופן חיובי את תפקוד העירייה. גם כאן נרשם שיפור חד, מרמה של 61% ב-2015, קפיצה של 24 נקודות אחוז. בנובמבר 2018 נבחר לראשות העירייה רמי גרינברג, שהחליף את איציק ברוורמן. גם תחושת השוויון בעיר עלתה בחדות, מ-55% ל-77%.

ראשון לציון תופסת את המקום השני ברשימה, עם שיפור של 10 נקודות אחוז, מ-71% ל-81%. גם בראשון לציון עלתה תחושת השוויון בקרב התושבים, מ-57% ל-75%.

תל אביב־יפו רשמה עלייה זעירה בשביעות הרצון, מ-75% ל-76%, וירדה מהמקום הראשון בקרב הערים הגדולות למקום השלישי. עם זאת, תל אביב נותרה מובילה בשירות עצמו: 78% מהפונים לעירייה מרוצים מהשירות שקיבלו, אם כי מדובר בירידה לעומת 84% ב-2015.

אחד הנתונים הבולטים בסקר הוא שיעור השימוש בשירותים דיגיטליים. בתל אביב 65% מהפונים לעירייה עשו זאת באמצעות האינטרנט או הדואר האלקטרוני, הרבה מעל הממוצע הארצי שעומד על 40%. כמו כן, 85% מהפונים בתל אביב דיווחו כי קיבלו מידע ברור ומדויק על תהליך השירות.

באר שבע: כברת דרך ארוכה

בירת הנגב עשתה את אחד המסעות המרשימים ביותר. לפני כ-15 שנה שיעור שביעות הרצון בעיר עמד על כ-52% בלבד, ואילו כיום הוא מגיע לכ-72%, שיפור של כ-20 נקודות אחוז. בעבר רק מעט יותר ממחצית מהתושבים העריכו באופן חיובי את תפקוד העירייה, וכיום מדובר בכמעט שלושה מכל ארבעה.

שתי הערים שמציגות את שיעור שביעות הרצון הנמוך ביותר הן בני ברק וחיפה, ושתיהן עומדות על 56%.

בני ברק היא אחת משתי ערים גדולות שבהן נרשמה דווקא הידרדרות בעשור האחרון: שביעות הרצון ירדה מ-61% ב-2015 ל-56% ב-2025. בני ברק היא גם העיר היחידה שבה ירדה תחושת השוויון, מ-66% ל-62%.

גם נתניה רשמה ירידה קלה, מ-73% ל-71%.

בחיפה נרשמה התקדמות מתונה של שש נקודות אחוז, אך העיר נותרה בתחתית. 63% מהפונים לעירייה מרוצים מהשירות שקיבלו, מתחת לממוצע הארצי של 74%. גם במדד בהירות המידע חיפה נמצאת נמוך, עם 65% בלבד לעומת 85% בתל אביב ו-73% בירושלים.

הישראלים עוברים לאינטרנט

הסקר מצביע על שינוי עמוק בדרך שבה תושבים מתקשרים עם הרשויות. 40% מהפונים השתמשו באינטרנט או בדואר אלקטרוני, 39% נפגשו עם פקיד ו-38% השתמשו בטלפון. במהלך העשור האחרון נרשמה ירידה בשימוש במפגש אישי עם פקידים ועלייה בשירותים המקוונים.

המעבר לדיגיטל בולט במיוחד בקרב צעירים: 47% מבני 20 עד 44 השתמשו באינטרנט, לעומת 34% מבני 45 ומעלה. בערים הגדולות, המונות יותר מ-200 אלף תושבים, 44% פנו באמצעות האינטרנט, וביישובים קטנים יותר השיעור עומד על 36%.

אחד הפערים המובהקים בין ערים גדולות ליישובים קטנים קשור לזמן ההמתנה. 28% מהפונים לרשות המקומית דיווחו כי זמן ההמתנה הפריע להם, אך בערים הגדולות השיעור עולה ל-34%, לעומת 25% ביישובים קטנים יותר. מצד שני, 70% מהפונים בערים הגדולות מרוצים משעות הפעילות של משרדי הרשות, לעומת 68% ביישובים הקטנים.

שליש מהציבור פנה לעירייה

כשליש מהאוכלוסייה, כ-2.1 מיליון איש, פנו במהלך השנה האחרונה לקבלת שירות מהרשות המקומית, נתון כמעט זהה לזה שנרשם לפני כעשור. נשואים פונים יותר מרווקים, 38% לעומת 20%. שיעור הפונים עולה בהדרגה לפי גיל ומגיע לשיא של 44% בקרב בני 35 עד 39, ולאחר מכן יורד עד 22% בקרב בני 75 ומעלה.

ברמה הארצית, 74% מהפונים מרוצים מהשירות, 78% אמרו כי קיבלו מידע ברור, 73% מרוצים מהיחס של עובדי הרשות, ו-82% מרוצים ממיקום המשרד שבו קיבלו שירות. גם כאן ניכר פער: 76% מהיהודים מרוצים מהשירות, לעומת 67% מהערבים.

הנתונים מצביעים על מגמה חיובית ברוב הערים הגדולות, עם שיפור בשביעות הרצון ובתחושת השוויון. אבל שתי ערים שנסוגו, פערים מתמשכים בין יהודים לערבים, וזמני המתנה ארוכים יותר בערים הגדולות מזכירים שאיכות השירות העירוני בישראל עדיין תלויה במידה רבה במקום שבו התושב גר.